ירושלמי תענית דף ו א

הדף במהדורת ירושלמי מאיר • צורת הדף באתר היברובוקס

תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט

מתניתין הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

הלכה ה גמרא

גמרא א"ר יוחנן כל תענית שב"ד גוזרין להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם. אמר ר' שמואל בר רב יצחק נראים דברים כשגזרו כבר שלא להפסיק אבל אם גזרו מיד להפסיק עוברות ומיניקות מתענות בם ותני כן עוברות ומיניקות מתענות כדרכן בתשעה באב וביוה"כ ושלש תעניות הראשונות ובשלש השניות אבל בשבע האחרונות אינן מתענין בהן. אעפ"כ אינן מנהגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד. לא בשגזרו כבר שלא להפסיק. אתא ר' בא בן זבדא ר' יצחק בר טבליי בשם ר' יוחנן ואפילו גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם:

הלכה ו

מתניתין עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד שלש תעניות על הציבור אוכלין ושותין מבועד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ונועלין את המרחצאות:

הלכה ו גמרא

גמרא ר' זעירה בשם רב ירמיה העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה מלאכה ביום הכיפורים מ"ט (יואל א) קדשו צום קראו עצרה. והא תני הלילה מותר והיום אסור א"ר זעירה קיימה אבא בר ירמיה אספו עם משעת אסיפת עם. נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא בפוקי שובתא אינו מנהג עד דיתפני סידרא מנהג בתרייא ובחמישתא אינו מנהג עד דיתפני תעניתא מנהג ביומא דערובתא אינו מנהג מן מנחה ולעיל מנהג ביומא דירחא מנהג. א"ר זעירא נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מ"ט (תהילים יא) כי השתות יהרסון. א"ר חיננא כל הדברים מנה אעין דשיטין הוון במגדל צבעייא אתון ושאלון לר' חנניה חברהון דרבנן מהו מיעבד בהון עבידא אמר להן מכיון שנהגו אבותיכם בהם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. רבי לעזר בשם רבי אבון