שולחן ערוך אורח חיים תקנ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תקנ · א · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו, אואסור לפרוץ גדר.

הגה: במיהו געוברות ומיניקות שמצטערות הרבה, דאין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פ"ה). ואפילו אינן מצטערות, אינן מחויבות להתענות, האלא שנהגו אלהחמיר. ודוקא בשלושה צומות, אבל בתשעה באב מחוייבות להשלים (כדלקמן סימן תקנ"ד סעיף ה'):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) ואסור לפרוץ גדר:    פי' אף על גב דמדינא בזמן שאין סכנה אין חייבי' להתענות אלא בט"ב מ"מ כיון שנהגו להתענות כלם אסור לפרוץ גדר:

(ב) שנהגו להחמיר:    צ"ע דבסי' תקע"ה ס"ה כתב דאסור להם להחמיר צ"ל דוקא יחידים אסורים אבל הכא מעיקרא קבלו עליהם כלם להחמיר להתענות כמו ט"ב:

כתב מ"ע סי' קי"א קטנים מאכילין אותם לחם ומים להתאבל עם הציבור עכ"ל ונ"ל דוקא קטן שיש לו דעת להתאבל:

באר היטב

(א) להחמיר:    כתב מ"א סימן קי"א קטנים מאכילין אותם לחם ומים להתאבל עם הציבור עכ"ל וכתב המ"א ונ"ל דוקא קטן שיש לו דעת להתאבל.


משנה ברורה

(א) ואסור לפרוץ גדר – רוצה לומר, אף על גב דמסקינן בגמרא דבזמן דאין מצוי גזירות עובדי כוכבים על ישראל תלוי הדבר ברצון ישראל, דהיינו אם רצו רוב ישראל והסכימו שלא להתענות בהשלושה צומות הרשות בידן, כתבו הפוסקים דעכשיו כבר רצו וקיבלו עליהן כלל ישראל מדור דור, ואסור לפרוץ גדר:

(ב) מיהו וכו' – דבשעה שרצו וקבלו עליהן להתענות, הקילו לכתחילה עליהן:

(ג) עוברות ומניקות וכו' – ומסתברא ד[מ]עוברת מיקרי משעה שהוכר הולד, כדקיימא לן לענין ווסתות. ומכל מקום אפשר דאפילו לאחר ארבעים יום ליצירת הולד נמי הויא לה בכלל מעוברת לענין זה, אם מרגשת צער. אבל בבציר מהכי נראה דהויא לה ככל הנשים לכל דבר, אם לא שמצטערת הרבה. ואם מרגשת חולשה אין להחמיר בה כלל [מור וקציעה עיין שם]:

(ד) אין להתענות – וכל שכן אם הוא חולה שאין בו סכנה, בוודאי פטור מלהתענות, ואסור לו להחמיר על עצמו:

(ה) אלא שנהגו להחמיר – ואם הם חלושות, נראה דאין להם להחמיר. ומכל מקום, אף הצריך לאכול, לא יתענג עצמו בבשר ויין, רק כפי מה שצריך. וכן הקטנים שיש להם דעת להתאבל, אף על גב שאין מחוייבין לחנכם אפילו בן י"ב שנה, ואפילו בתענית שעות, מכל מקום ראוי לחנכם, שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף, לחם ומים או שאר מאכל פשוט, לפי התינוק, כדי שיתאבלו עם הצבור:

ביאור הלכה

(*) הכל חייבים וכו':    תינוקת בת י"ב שנים ויום אחד ותינוק בן י"ג שנה ויום אחד חייבים להתענות ולא קודם לכן. ואף שלא הביאו שתי שערות חייבים [פמ"ג בשם א"ר]:

(*) מיהו עוברות ומניקות וכו':    עיין לקמן בסימן תרפ"ו בהג"ה לענין תענית אסתר דה"ה לענין כואבי עינים אם מצטערות הרבה. ולענינינו אפשר דחמור יותר דכיון דכבר רצו וקבלו כל ישראל להתענות בכל הד' צומות תו הו"ל תענית חובה ולא הותר אלא לענין עוברות ומניקות שהקילו בזה לכתחלה וכדמוכח בגמרא דלא הוזכר אלא לענין ט"ב שמתענות ומשלימות בו אמנם בקובץ שעל הרמב"ם כתב כמדומה שראיתי בכ"ק של הגאון מהר"ז עמריך ז"ל להקל בזה אף בשאר תעניות והכל לפי ראות עינים עכ"ל:

(*) אין להתענות:    עיין בא"ר בשם מי"ט שיפרעו אח"כ וחיליה מהא דלקמן סימן תרפ"ו. והמעיין בביאור הגר"א שם יראה דאין ראיה משם לענינינו. וגם לא מצאתי לע"ע לשום אחרון שיעתיק דברי הא"ר בזה:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן