שולחן ערוך אורח חיים תקנ ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנ · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
צומות הללו, חוץ מתשעה באב, בומותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, זואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
פריך בגמרא קרי להו צום וקרי להו ששון ומשני רבא בזמן דאיכא שלום דהיינו שב"ה קיים ששון יש שמד צום כו' ק' מאי פריך הא ודאי דה"ק מה שהיה צום קודם גאולה שני' יהיה לששון אחר הגאולה ונרא' דהכי קשיא ליה דהל"ל צום הרביעי כו' יהפך לששון כו' כמו שאמר הכתוב ויהפוך ה' אלהיך הקללה לברכה וכן בפיוט תהפוך לרווח' צום הרביעי לשמחה ומדקאמר קרא יהיה לששון משמע דהצום לא יבטל לגמרי אלא שיהיה לששון וזה א"א וע"כ תירץ דחילוק זמן יש ביניהם ושניהם קיימים והב"י תי' דהכי פריך דלא הל"ל צום הרביעי אנא החודש הרביעי כמ"ש בשאלה האבכה בחודש החמישי כו' אלא ודאי דשם צום ישאר ג"כ:
(א) מותרים ברחיצה. קשה לי ממ"ש פ"ק דמגילה דף ה' ר' רחץ בקרונה של צפורי בי"ז בתמוז וכתבו התו' וא"ת מאי אירי' לרחוץ אפי' לאכול נמי מותר כדתניא אין סכנה ואין שלום רצו לא מתענין וי"ל כיון דכבר קבלוהו אבותינו על עצמם מסתמא גם הם קבלוהו עכ"ל ולפי מ"ש כאן דאין איסור רחיצה בד' צומות מאי רבותא דר' בי"ז בתמוז וא"ל דאה"נ דממעשה דר' אנו לומדים היתר רחיצה ואין אסור אלא באכילה א"כ מאי מקשי' התו' הא לאכול נמי שרי אם רצו דלמא באמת לא רצו לבטל התענית אלא באמת התענו כדין ורחץ כדין וי"ל ע"פ מ"ש ב"י בשם הרמב"ן דכולהו ד' צומות גזרו עליהם תחלה כל החומרות אלא דהאידנא כיון דנהגו להתענות בהן ולא נהגו בחומרות הללו משמע דמעיקרא כך רצו להתענו' בלבד אבל לא רצו לנהוג באותן חומרות וכיון דהני ברצון תלוי הרשות בידם אבל מעיקר התקנה ודאי אסורים בכולן עכ"ל ומ"ה ניחא ההיא דר' דהעולם היו תופסין החומרא בכל הני מילי כמו באכילה ובא ר' והתיר הרחיצה ממילא בטלה הגזירה אף לענין אכילה וע"כ הקשו התו' דא"כ הי' לר' לאכול להורות דבטלה הגזירה לגמרי ותירצו דאה"נ דבטלה לגמרי אלא שהוא קיבל עליו מעצמו איסור אכילה ולא איסור רחיצה כמו שקבלו אבותינו:
מגן אברהם
(ג) מותרים ברחיצה כו': לפי שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה [ר"ן] ולכן בעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב חוץ מחליצת מנעל שלא יהא כחוכא ואיטלולא [של"ה] ומ"מ בליל טבילה לא יפרוש מאשתו:
באר היטב
(ב) מותרים: ובעל נפש יחמיר בכולם כמו בט"ב חוץ מחליצת מנעל שלא יהא כחוכא ואיטלולא של"ה מ"מ בליל טבילה לא יפרוש מאשתו מ"א. עכשיו ברחיצה המנהג לאסור ומפני כבוד השבת מותר. ב"ח.
משנה ברורה
(ו) מותרים ברחיצה וכו' – דבשעה שרצו וקיבלו עליהם לצום בכל הארבע תעניות הנזכרים לעיל, לא קיבלו עליהם שיהיו בחומר תענית ציבור כתשעה באב, לפי שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה. ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בתשעה באב, אלא שאם חל ליל טבילה, יקיים עונתו. וגם בנעילת הסנדל לא יחמיר, משום חוכא וטלולה. וכן אם חל עשרה בטבת בערב שבת, אין להחמיר ברחיצה בחמין, מפני כבוד השבת:
(ז) ואין צריך וכו' מבעוד יום – כמו בתשעה באב, אלא מותר בהם באכילה ושתייה בלילה: