ירושלמי שבת דף עח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו. אמר רבי חנינא מדוחק התירו לשאול שלום בשבת. א"ר חייא בר בא רשב"י כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין הוה אמר לה אימא שובתא היא. תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. ר' זעירא שאל רבי חייא בר בא מהו מימר רעינו פרנסינו. א"ל טופוס ברכות כך הן. תני מדיחין כוסות וקערות ותמחויין מלילי שבת לשחרית משחרית לחצות ומחצות למנחה. מן המנחה ולמעלה אסור. ובכוסות מותר שאין קבע לשתייה. רבי ירמיה ר' זעירא בשם רב חייא בר אשי אשה פיקחת מדיחה כוס כאן קערה כאן תמחוי כאן נמצאת מרבצת ביתה בשבת. רבי זעירא בשם רב חסדא יום הכפורים שחל להיות בשבת אין תוקעין. לאחר שבת אין מבדילין. מה כר' עקיבה. ברם כרבי ישמעאל מבדיל. שכן חלבי שבת קריבין ביום הכפורים. א"ר עזרא קומי רבי מנא אפילו כרבי ישמעאל לא יבדיל. כלום הוא מבדיל אלא להתיר לו דבר שהוא אסור לו. אילו הקטיר חלבי שבת בשבת שמא אינו מותר. א"ר שמואל אחוי דר' ברכיה ויבדיל שכך הוא מתיר להדיח כבשים ושלקות. אמר ר' יוסה כלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות לא מן המנחה ולמעלן. ויבדיל מן המנחה ולמעלן מה נפשך כוס אין כאן. נר אין כאן. במה הוא מבדיל. א"ר אבון בתפלה:

משנה כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאינן קורין בהן אף על פי שכתובין בכל לשון טעונין גניזה מפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש:

גמרא מהו בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן. בין שיש בהן טעיות. בין שאין בהן טעיות.

 

עין משפט

10 טו_י מיי' פ כ"ד מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ז סעיף א':

11 טו_יא מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף ו':

12 טו_יב מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה כ"א:

13 טו_יג מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף ב':

1 טז_א מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' של"ד סעיף י"ב:

2 טז_ב מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף י':