ירושלמי שבת דף עח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי שבת · דף עח א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים. בשבת מותר וא"צ לומר ביום טוב. הדא אמרה אין חולקין על רבי אליעזר בן יעקב. אמר רבי בא בחבל שחול הוא מתני' חבל שהיא משוחל: בפסיקיא אבל לא בחלב רבי יהודה מתיר. הא רבנן לא. אלא בגין דתנינן קדמייתא בשם ר' יהודה תנינן אוף הדא בשם רבי יהודה: כלל א"ר יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבים עליו. רבי שמואל בשם רבי זעירא כיני מתניתא כל קשר שאינו של קיימא והוא לשעה אין חייבין עליו:

משנה מקפלין את הכלים אפי' ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת חלבי שבת קריבין ליום הכפורים רבי עקיבה אומר לא של שבת קריבין ליום הכיפורים ולא של יום הכיפורים קריבין לשבת:

גמרא דבית רבי ינאי אמרי קיפול בשנים אסור. רבי חגי בשם ר' שמואל בר נחמן אין מקפלין בשבת בשנים. וההן דמקפל על סיפסלה כמאן דאינון תרין. רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ולשתייה. על ידי שהפה זה מסריח התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. מתני' מסייעה בין לדין בין לדין. כיצד הוא עושה או יושב ואוכל או יושב ועוסק בדברי תורה. כתוב אחד אומר (ויקרא כג) שבת הוא לה'. וכתוב אחד אומר (דברים טז) עצרת לה' אלהיך. הא כיצד תן חלק לתלמוד תורה. וחלק לאכול ולשתות. א"ר אבהו שבת לה' שבות כה'. מה הקב"ה שבת ממאמר. אף את שבות ממאמר. מעשה בחסיד אחד שיצא לטיול בכרמו בשבת וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרו במוצאי שבת אמר הואיל וחשבתי לגדרה איני גודרה עולמית. מה פעל לו הקב"ה זימן לו