ירושלמי שבת דף עז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · ירושלמי שבת · דף עז ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה. אמר רבי פינחס מתופרי יריעות למדו נפסק היה קושרו. חזר ונפסק לעשותן קשרים קשרים אי אפשר אלא חוזר ומתיר את הראשון. אמר רבי חזקיה ההן חייטא אומנא מבלע תרין רישיה. והיידא אמר דא דאמר ר' יוסי בן חנינא מאורגי יריעות למדו. מה טעמא (שמות כו) אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה אחת. נפסק היה קושרו מכיון שהיה מגיע לאריג היה שרי לה ומעיל לה. ר' תנחומא בשם רב חונה אפי' ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת. תני רבי הושעיא חותל של תמרים ופטיליא של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור:

משנה ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין קושרת אשה מפתחי חלוק וחוטי סבכה של פסיקיא ורצועה מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:

גמרא אמר ר' חזקיה במפתח אימרא שהוא מדביקו לחלוק. א"ר יוסה במפתח חלוק שהוא עשוי כמין שני דפין. נשמטו רצועות מנעל וסנדל נוטל ומחזיר ובלבד שלא יקשור. חוטמו שנשמט אית תניי תני מותר להחזיר ואית תניי תני אסור להחזיר. הוון בעי מימר מ"ד מותר בשיש בו נקב א'. מאן דאמר אסור בשיש בה ב' נקבים. אמר רבי יוסה בי ר' בון בין זה ובין זה כמאן דאמר בשיש בו שני נקבים. מהו כדון מאן דאמר מותר ברפין. מאן דאמר אסור באפוצים. מה חולקין על רבי אליעזר בן יעקב. מן מה דתני מודין חכמים לרבי מאיר בחותמו שבקרקע שמפקפקין בו ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת. ומפקפקין