ירושלמי גיטין דף טו א
<< · ירושלמי גיטין · דף טו א · >>
אין תימר צריכין לה בגיטין לא ישאלינה בקידושין. מה אם גיטין על ידי שהוא צריך לשמה וכתב שלא לשמה לא נגעו בה גירושין. קידושין שאינו צריך לשמה וכתב שלא לשמה אינו דין שיתפסו בה קידושין. ותהא פשיטא ליה הא כן הוא פשיטא ליה הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת. רבי לעזר בר יוסי בעא קומי רבי יוסי הדא דתימר גט אחד פסול בשתי נשים. ודכוותה והן שני גיטין פסולין בשתי נשים. אמר ליה וכיני אמר ליה והתנינן שני גיטין ששילחו שנים ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה. ברם הכא לא זו כרות לשמה ולא זו כרות לשמה. מכיון שנתנו לה יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה. ר' יוסי בשם דרבי ביבון דרבי שמעון היא דתני אמר לאומן עשה לי שני זוגין[1] אחד לקרקע ואחד לבהמה עשה לי[2] שני מחצלות אחת לשכיבה[3] ואחת לאהלים. עשה לי[2] שני סדינין אחת לאהלים ואחת לצורות הרי אלו טמאין[4] עד שיפרישה[5] בטהרה. רבי שמעון מטהר עד שיפרישם בטומאה. כמה דהוא אמר תמן עד שיהא כלי משעה ראשונה כך הוא אמר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה. רבי חנניא בשם רבי ביבון בר חייה דרבי היא[6]
עין משפט
6 ג_ו מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ב סעיף א', סמ"ג עשין מח :
7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ב סעיף ג', סמ"ג עשין נ :
8 ג_ח מיי' פ"ח מהל' כלים הלכה ט"ו: