טור אבן העזר לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן לב (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

בשטר כיצד - כותב לה על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו שוה פרוטה "הרי את מקודשת לי", או באחד מהלשונות, ונתנו לה בפני שני עדים.

וצריך לכותבו מדעתה ולשמה.

ואם שלא לשמה כותבו - אינן קידושין.

כתבו שלא מדעתה - רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת, ופסק רב אלפס כרב פפא ורב שרביא, וכן כתב רבינו חננאל. וכתב עוד: ויש אומרים שהלכה כרבא ורבינא וצריך עיון. וכן פסק בעל הלכות גדולות כרבא ורבינא. וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: וכיון דאיפליגו בה רבוותא עבדינן לחומרא. וכן כתב הרמ"ה דמקודשת מספק.

וכתב עוד: אף על פי שהשטר פסול לקדש בו, שמין הנייר, אם יש בו שוה פרוטה מקודשת, ואם אין בו שוה פרוטה הוי ספק קידושין.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בשטר כיצד כותב לה על הנייר או על החרס אף ע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי וכו' בריית' ומימרא בפ"ק דקידושין (ט.) "ב"ה וכתב הר"ן דהא דאמרינן כתב על החרס מהני דוקא בדלית ביה עדים אבל אי אית ביה עדים פסול גזירה דלמא אתי למסמך עליה בעדי חתימה בלחוד והוי ליה מזויף ופסול אפילו לר"א: (וכ"מ בד"מ קס"ב) ומ"ש ואם כתבו שלא לשמה אינם קדושין שם בעיא דאיפשיטא וטעמא משום דכתיב ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בעיא לשמה אף הויה לשמה:

כתבו שלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת ומפרש טעמא בגמרא דמ"ד מקודשת משום דמקיש הויה ליציאה מה יציאה לשמה שלא מדעתה אף הויה וטעמא דמאן דאמר אינה מקודשת משום דמה יציאה בעינן דעת מקנה אף הויה בעיא דעת מקנה וטעמו של הרי"ף שפסק כרב פפא ורב שרביא מבואר בדבריו שם וכתב הרא"ש שיש לדחות ראייתו וגם הר"ן כתב שיש מי שפירש בענין שאין ראוי לפסוק כן ודברי ר"ח ודברי בה"ג כתבוה שם הרא"ש והר"ן ז"ל והרמב"ם בפ"ג כתב כדברי הרי"ף וכתב עוד בפרק ההוא דהיכא דשוייה שליח כותבו מדעת השליח וכתבו הר"ן וה"ה שנחלק עליו הרמב"ן ואמר דאין כותבו אלא מדעתה (וע"ל ר"ס ל"ו) כדאמרינן (גיטין סו:) גבי גט דאפי' באומרת אמרו גט פסול או בטל וה"נ מהתם גמרינן מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה ולא שלוחו ואפילו באומרת אמרו: ומ"ש רבינו בשם הרמ"ה אע"פ שהשטר פסול לקדש בו שמין הנייר וכו' גם רבינו ירוחם כתב כן בשמו" ב"ה ודבריו מפורשים בגמרא פ' האיש מקדש עלה מ"ח התקדשי לי בשטר וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו ש"פ מקודשת ואוקימנא לה בשכתבו שלא לשמה ולא מדעתה להסתפק בפירוש דבריו דכיון דלא קדשה בשטר זה לשם כסף אפילו ש"פ אינה מקודשת ולא בא להכשיר אלא כשרוצה לקדשה בו משום כסף וה"ק אף ע"פ ששטר זה שכתבו שלא מדעתה פסול לקדש בו בתורת שטר אם בא לקדשה בו משום כסף שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת כלומר יכול לקדשה בו בתורת כסף ואם אין בו שוה פרוטה וקדשה בו הוו ספק קידושין משום דחיישיכן שמא שוה פרוטה במדי ואפשר דאפילו בקדשה בו בתורת שטר קאמר דאם יש בו שוה פרוטה מקודשת מתורת כסף וזה נראה יותר מדקדוק הלשון: גרסינן בגמרא שם בשטר כיצד כתב לה על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו ש"פ בתך מקודשת לי בין על ידי אביה בין ע"י עצמה מקודשת וכ' הרשב"א בתשובה ע"ז דילמא בכותב בתך פלונית היא לכשת"ל דאף להזכרת השם הוקשו הויה ליציאה וכן הוא בתשובה אצלי עכ"ל כתב הרשב"א בתשובה סימן ת"ר דשטר קידושין כשר במחובר וכן משמע בתוספתא אבל אין נראה כן דעת רש"י בפ"ק דגיטין (ט:) ובסימן תר"ג כתב דבירושלמי איפליג בשטר קידושין שכתבו באיסורי הנאה אם היא מקודשת והאריך בדבר כתב ר"י פשוט בפ"ד אחין (לא:) שאף על פי שאין בו זמן כשר :

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בשטר כיצד כותב לה על הנייר או על החרס וכו' אתיא כר"א דאמר עדי מסירה כרתי דהא חרס הוי דבר שיכול להזדייף ועיין במ"ש בח"מ בסימן קצ"א ועיי' עוד לקמן סימן קכ"ד וכתב עוד אעפ"י שהשטר פסול לקדש בו שמין הנייר וכו' נראה שלמד כך מדתניא בפרק האיש מקדש (דף מ"ח) התקדשי לי בשטר רמ"א אינה מקודשת ר"א אומר מקודשת וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו ש"פ מקודשת ומוקמינן לה דפליגי בדריש לקיש בדכתב שטר אירוסין שלא לשמה ואיב"א דכ"ע אית להו דריש לקיש דבעינן לשמה דהויה ליציאה מקשינן הב"ע שכתבו לשמה ושלא מדעתה ובפלוגתא דרבא ורבינא ורב פפא ורב שרביא קמיפלגי שמעינן מהך סוגיא דבין במקדש בשטר אירוסין שנכתב שלא לשמה ובין שנכתב לשמה ושלא מדעתה ס"ל לחכמים דשמין את הנייר אם יש בו ש"פ מקודשת ופלוגתייהו בקדשה בו בתורת שטר קאמר דלר"מ אינה מקודשת דבעינן לשמה ומדעתה ולר"א מקודשת דלא בעינן לשמה ומדעתה ולחכמים שמין את הנייר וכו' השתא נסתלק הספק שנסתפק הב"י אם מיירי בקדשה בו בתורת שטר אי מיירי בקדשה בו בתורת כסף דהדבר ברור דאפילו קדשה בו בתורת שטר נמי קאמרינן דאם יש בנייר ש"פ מקודשת וגם מכאן מבואר דהרמ"ה קאמר דבין בכתבו שלא לשמה ובין שלא מדעתה בכל עניין דינא דשמין את הנייר דהלכה כחכמים וכהני אוקימתא דכולהו הילכתא נינהו ומזה הטעם פסק הרשב"א דבמקדש בשטר לאחר ל' יום דשמין את הנייר ואם יש ש"פ מקודשת ודאי דה"ל כמקדש בכסף וראייתו מהך ברייתא דפרק האיש מקדש עיין בב"י לקמן ריש סי' מ' ועיין עוד באשיר"י ריש קידושין ובתוספות לשם בד"ה ואשה בפחות מש"פ:

ומ"ש ואם אין בו ש"פ הוי ספק קידושין קצת קשה בהא דכתב הרמ"ה בתחילה דמקודשת מספק שמא הלכה כרבא ורבינא תיפוק ליה דבלאו הכי הוי ספק קידושין דשמא ש"פ במדי וי"ל דנפקא מינה היכא דאמרה בפירוש דאין דעתה להתקדש בשטר זה לשם כסף אפילו ש"פ דאפ"ה הוי ספק קידושין דשמא הלכה כרבא ורבינא ועי"ל דנ"מ דמטעם הך ספיקא דשמא הלכה כרבא ורבינא אם נשאת לאחר הולד ספק ממזר אבל מטעם ספק שמא ש"פ במדי אפילו נישאת לשני הולד כשר כמ"ש רבינו בשם הרמ"ה גופיה בסימן ל"א וכן כתב הרא"ש ע"ש ר"י ומביאו ב"י לשם וכתב ב"י דהרשב"א כתב בתשובה סימן ת"ר דשטר קידושין כשר במחובר אבל מפירש"י פ"ק דגיטין ריש (דף עשירי) משמע דמחובר פסול בקידושין והרב בהגהת ש"ע כתב ג"כ דפליגי בהא אבל הרשב"א בחידושיו כתב דתרווייהו הילכתא נינהו דלא אמרו בקידושין דפסול במחובר אלא לענין שטר קידושין וה"ט דכיון דמה שהאשה מתקדשת בשטר הוא משום דכתיב ויצאה והיתה מה יציאה בשטר אף הויה בשטר וכיון דבגט שכתבו על המחובר פסול אף בקידושין פסול במחובר מתורת שטר אבל המקדש בדבר המחובר לקרקע לשם כסף מקודשת:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכ"כ סימן אלף רכ"ו ובעל העיטור פליג כתב המ"מ פ"ג דאישות דשטר קידושין שכתבו על דבר מחובר פסול דומיא דגט וצריך להזכיר שמו ושמה בשטר קידושין כמו בגט אבל לא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף:

(ב) וכתב בנ"י פ' ד' אחין דף תי"א ע"ג דשטר קידושין שכתב בכתב ידו ואין בו אלא עד א' או שאין בו עד מקודשת מספק בהר"ן פ"ק דקידושין דף תרכ"א ע"א דאם נתן לה שטר וא"ל ע"מ שהנייר שלי אינה מקודשת עוד שם דף תרכ"ה ע"א הא דכתב על החרס או על שאר דבר שאפשר להזדייף דכשר ה"מ דלית ביה עידי חתימה אבל אי אית ביה עידי חתימה פסול דדילמא אתי למיחלף בשטרי דעלמא וע"ש: