אמר רבי יוחנן ותני כן כל התנאים פוסלין בגט דברי רבי וחכמים אומרים את שהוא פוסל בפה פוסל בכתב. ואת שאינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני הואיל והוא פוסל בפה פוסל בכתב. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הואיל ואינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. א"ר יודן מה פליגין בשביטל תנאו. אבל אם לא ביטל תנאו אף רבי מודה. הרי הוא אמר כל התנאין שהתנינו בגיטין דלא כרבי. אמר ר' חיננא תמן בכותב על מנת כן. ברם הכא כנותן על מנת כן. רבי עזרא בעא קומי רבי מנא הדא אמרה אין תופשין כרבי. אמר ליה מן את בעי מן רבי כרבי יודה דרבי יודה פוסל בטופסין. ריש לקיש אמר כל התנאין פוסלין בגט דברי הכל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה ועבד כריש לקיש. אמר ליה רבי יוסי שבקין רבי יוחנן ועבדין כריש לקיש אמר ליה הוריותיה דרבי יוחנן הורייה והורייתא דריש לקיש לאו הורייה. אמר רבי יעקב בר אחא לא ריש לקיש פליג על רבי יוחנן אלא מתניתא שמע ועמד עליה. אמר רבי יוסי בי רבי בון לא דריש לקיש מתריס לקבל רבי יוחנן בגין דאתפלגי עלה אלא בגין מפקין עובדא[1] מיניה כד שמע מתני' הוא סמך עליה. כד דלא שמע מתניתא הוא מבטל דעתיה מקומי דעתיה דרבי יוחנן.
הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן. שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן. שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה. רבי יהודה פוסל בכולן. רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה.
