ירושלמי גיטין ג א
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ג · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה[עריכה]
כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול. כיצד היה עובר בשוק ושמע קול הסופרים מקרים איש פלוני מגרש את אשתו פלונית ממקום פלוני. ואמר זה שמי וזה שם אשתי פסול מלגרש בו. יתר מיכן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול מלגרש בו. יותר מיכן יש לו שתי נשים ושמותיהן שוין כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה יותר מיכן אמר לליבלר כתוב לאי זה שארצה אגרש פסול מלגרש בו.
הלכה א גמרא[עריכה]
מהו מקרין מלמדי תינוקות מהו יותר מיכן תמן לא נכתב לשם גט. ברם הכא נכתב לשם גט. מהו יותר מיכן תמן <תנינן>[1] לא נכתב לא לשמו ולא לשמה ברם הכא נכתב לשמו ולא נכתב לשמה. מהו יתר מכאן תמן נכתב[2] לשמו ולא נכתב לשמה ברם הכא נכתב לשמו ולשמה אלא שלא היה לה כרות לשמה משעה ראשונה. רב אמר כולהם אינן פסולין חוץ מן האחרון שהוא פסול. איסי אמר כולן פסולין חוץ מן הראשון שאינו פסול. רבי בא בר חיננא אמר כולן פסולין. מילתיה דריש לקיש אמר כולן אינן פסולין דריש לקיש אמר כתב תרפו בטופס פסול[3]. מילתיה דרבי יוחנן אמר כולן פסולין[4]. דרבי יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר. מילתיה דרבי אלעזר אמר כולן אינן פסולין. רבי אלעזר שאל כתב קידושין שכתבו שלא לשמו מהו שיתפסו בה קידושין מן מה דלא צריכין לה[5] בגיטין שאינן פסולין לפום כן שאל לה בקידושין אין תימר צריכין לה בגיטין לא ישאלינה בקידושין. מה אם גיטין על ידי שהוא צריך לשמה וכתב שלא לשמה לא נגעו בה גירושין. קידושין שאינו צריך לשמה וכתב שלא לשמה אינו דין שיתפסו בה קידושין. ותהא פשיטא ליה הא כן הוא פשיטא ליה הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת. רבי לעזר בר יוסי בעא קומי רבי יוסי הדא דתימר גט אחד פסול בשתי נשים. ודכוותה והן שני גיטין פסולין בשתי נשים. אמר ליה וכיני אמר ליה והתנינן שני גיטין ששילחו שנים ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו. תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה. ברם הכא לא זו כרות לשמה ולא זו כרות לשמה. מכיון שנתנו לה יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה. ר' יוסי בשם דרבי ביבון דרבי שמעון היא דתני אמר לאומן עשה לי שני זוגין[6] אחד לקרקע ואחד לבהמה עשה לי[7] שני מחצלות אחת לשכיבה[8] ואחת לאהלים. עשה לי[7] שני סדינין אחת לאהלים ואחת לצורות הרי אלו טמאין[9] עד שיפרישה[10] בטהרה. רבי שמעון מטהר עד שיפרישם בטומאה. כמה דהוא אמר תמן עד שיהא כלי משעה ראשונה כך הוא אמר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה. רבי חנניא בשם רבי ביבון בר חייה דרבי היא[11] אמר רבי יוחנן ותני כן כל התנאים פוסלין בגט דברי רבי וחכמים אומרים את שהוא פוסל בפה פוסל בכתב. ואת שאינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני הואיל והוא פוסל בפה פוסל בכתב. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הואיל ואינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. א"ר יודן מה פליגין בשביטל תנאו. אבל אם לא ביטל תנאו אף רבי מודה. הרי הוא אמר כל התנאין שהתנינו בגיטין דלא כרבי. אמר ר' חיננא תמן בכותב על מנת כן. ברם הכא כנותן על מנת כן. רבי עזרא בעא קומי רבי מנא הדא אמרה אין תופשין כרבי. אמר ליה מן את בעי מן רבי כרבי יודה דרבי יודה פוסל בטופסין. ריש לקיש אמר כל התנאין פוסלין בגט דברי הכל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה ועבד כריש לקיש. אמר ליה רבי יוסי שבקין רבי יוחנן ועבדין כריש לקיש אמר ליה הוריותיה דרבי יוחנן הורייה והורייתא דריש לקיש לאו הורייה. אמר רבי יעקב בר אחא לא ריש לקיש פליג על רבי יוחנן אלא מתניתא שמע ועמד עליה. אמר רבי יוסי בי רבי בון לא דריש לקיש מתריס לקבל רבי יוחנן בגין דאתפלגי עלה אלא בגין מפקין עובדא[12] מיניה כד שמע מתני' הוא סמך עליה. כד דלא שמע מתניתא הוא מבטל דעתיה מקומי דעתיה דרבי יוחנן.
שנויי נוסחאות[עריכה]
- ^ תנינן כ"ה בדפוס ויניצי'.
- ^ נכתב בדפוס ויניצי' לא נכתב.
- ^ מילתיה דריש לקיש אמר כולן אינן פסולין דריש לקיש אמר כתב תרפו בטופס פסול בדפוס ויניצי' מילתיה דריש לקיש אמר כולן פסולין דריש לקיש אמר כתב תרפו בתופס פסול.
- ^ מילתיה דר' יוחנן אמר כולן פסולין בדפוס ויניצי' מילתיה דר' יוחנן אמ' כולן אינן פסולין.
- ^ דלא צריכין לה בדפוס ויניצי' דצריכין לה.
- ^ אמר לאומן עשה לי שני זוגין בדפוס ויניצי' אם לאו מן עשה לו דרבי שמעון היא שני זוגין.
- ^ 7.0 7.1 לי בדפוס ויניצי' לו.
- ^ לשכיבה בדפוס ויניצי' לישיבה.
- ^ הרי אלו טמאין בדפוס ויניצי' ליתא.
- ^ שיפרישה בדפוס ויניצי' שיפרישם.
- ^ דרבי היא בדפוס ויניצי' ליתא.
- ^ עובדא בדפוס ויניצי' עובד.