שולחן ערוך אבן העזר לב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בשטר כיצד? כותב לה על הנייר או על החרס, אף על פי שאין בו שוה פרוטה, "הרי את מקודשת לי", ונותנו לה בפני עדים. וצריך שיכתוב אותו לשם האשה המתקדשת, כמו בגט. ואם כתבו שלא לשמה, אינה מקודשת. ואינו כותבו אלא לדעתה; ואם כתבו שלא לדעתה, הרי זו ספק מקודשת:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) או על החרס:    חרס הוא דבר שיכול להזדייף ולקמן סי' קכ"ד מבואר בתנאי שיתנו לה בעידי מסירה וקידושין וגיטין דין א' להם דאיתקש הויה ליציאה וסמך כאן על דיני גט המבוארים לקמן סי' הנ"ל:

(ב) ונותנו לה בפני עדים:    לקמן סי' קל"ג גבי גט כתב דאם חתמו על הגט עידי חתימה ומסרו בינה לבינו כשר וי"א פסול ופלוגת' זו שייך הכא ג"כ בקידושין:

(ג) שלא לדעתה הרי זו ספק:    בלא הכי הוי ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסעיף שאחר זה שמא ש"פ ונ"ל אף שהתנה עמה בפי' שאינו מקדשה בממון רק בשטר כשר אפ"ה הוי ספק קידושין ואם אמרה לשלוחה אמור לפלוני שיכתוב השטר לדעתי לא מהני לרמב"ן עיין סי' ל"ו:
 

בית שמואל

(א) על החרס:    הוא דבר שיכול להזדייף וכותבים עליו כשמוסר לפני עידי מסירה דוקא וכתב הר"ן דוקא כשאין חותמין עליו עדים אבל אם היה חותמים ע"ח חיישינן שמא יבוא לסמוך על ע"ח ועיין עוד מזה בסימן קכ"ד:

(ב) ונותנו לה בפני עדים:    לקמן סימן קל"ג גבי גט כתב דאם חתמו על הגט ע"ח ומוסרו בינה לבינו כשר וי"א פסול ופלוגתא זו שייך הכא גם כן בקדושין ח"מ:

(ג) לשם האשה:    עיי' בש"ג ריש דף תרכ"ה דצריך לכתוב שם עירו ושם עירה כמו בגט ואצ"ל הרי את מקודשת לי אלא אומר ה"ז לקדושיך:

(ד) ספק מקודשת:    בלאו הכי היא ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסמוך אלא נ"מ אם התנה דלא מקדש בנייר וכ"כ בח"מ, גם נ"מ בספק זה הולד ספק ממזר ובחשש שמא ש"פ הנייר אינו אלא חשש דרבנן:
 

באר היטב

(א) מקודשת:    בלא"ה היא ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסעיף שאח"ז שמא ש"פ אלא נ"מ אם התנה דלא מקדש בנייר רק בשטר כשר אפ"ה הוי ס"ק ח"מ גם נ"מ בספק זה הולד ספק ממזר. ובחשש שמא ש"פ הנייר אינו אלא חשש דרבנן ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש