יפה תואר על בראשית רבה/נג/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

גדול עולמים כו'. כי גם השכינה באה לכבדו ולכן נקרא משתה גדול שהיה בו גדול העולם. או הוא ע"ד שאמרו בפ"ק דברכות כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו השכינה. ועיקר הדרש הזה דה"ל למכתב משתה רב כמו ויין מלכות רב שזה הלשון יצדק על רבוי המאכלים. ולא גדול:

אמרו לעוג כו'. כמדומה שהוא היה מתנשא לאמר שהוא יירש את אברהם מאחר שאין לו יורשים והוא היה הגבור בארץ או לפי שהוא אליעזר עבדו כדעת קצת מבעלי המדרש והוא אמר והנה בן ביתי יורש אותי ולכן הקהו את שניו בלידת יצחק אשר היה יורשו משא"כ לידת ישמעאל אשר היה בן האמה לא היה מיוחס אחריו. ולכן השיבם מתנתו מה היא כו' שאין בזה חשש שהוא חלש והולך למות לדעתו עד שאלו יתן אצבעו קטנה עליו ימות. ומ"ש פרדה עקרה משום שכמה שנים עברו מלידת ישמעאל עד לידת יצחק ולא הוליד מהגר סבר ששוב נתעקר:

ששים ושנים מלכים כו'. לא הם בעצמם כי איך חיו יותר מת' שנה. ורק עוג מיתר הרפאים האריך ימים כ"כ. אלא פי' מלכי ארץ כנען באו למשתה אברהם ומלכי הארצות האלה נפלו בידי יהושע: