יפה תואר על בראשית רבה/נג/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כתיב ואם לא נטמאה וגו'. ודריש וה' פקד הוא ובית דינו שבדין נפקדה בהסכמת ב"ד של מעלה. כיון שאשה הגורמת לבעלה לקנאה כי הסתירה עצמה עם איש אחר נפקדת אם טהורה היא מכ"ש שרה שלוקחה בע"כ פשיטא שראויה היא להפקד:

מלאך הוא שהוא ממונה על התאוה. לפי פשט דבריהם ז"ל בכמה דוכתי יראה כי מלאכיו יצוה ה' ועל כל דבר ימנה מלאך אחד ממנו יושפע הכח ההוא כאו' מלאך ממונה על ההריון והוא קרוב למ"ש לעיל פ"י שכל עשב מלמטה יש לו מזל מלמעלה. ולפ"ז יראה שפקידת שרה לא היתה ע"י מלאך כי מאתו ית' נאצל לה כח זה אמנם הרב בח"ב פ"ו הרחיב מאד היות המלאך כפשוטו ופירש שכל כח מן הכחות הגופניות יקרא מלאך שענין מלאך שליח עושה רצונו ית' ופי' שהמלאך הממונה על התאוה הוא כח כו'. ולפי דבריו יתפרש כי פקידת שרה היתה בנס גמור מבלי מבוא ענין טבעי ונפקדה שלא מדרך הפקידה הטבעית:

גרוף מביתו. פי' משוך מלשון נחל קישון גרפם. או פי' נטוע מלשון גרופית של זית:

לשבעה שהם מקוטעים כצ"ל וכ"ה בקצת נוסחאות של חידושי רש"י בחומש. וגירסא שהם תשעה מקוטעים משובשת היא וע' בפ"ק דר"ה:

בחצות היום נולד. ורמזה התורה לידתו בחצות היום ע"ש הכתוב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו בהיות השמש בגובה האופק וכן וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. וי"ל עוד שכוונתו אשר לידתו היתה ברורה כשמש שנתברר לכל כשרותו בלי שום חשד ולזות שפתים. וע"ע בפ' מילה דכתיב אשר תלד לך שרה למועד הזה ודרשינן שסרט לו סריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לכאן בשנה האחרת כו' וכן בתנחומא פ' וירא בשעה שחמה בעולם: