יפה תואר על בראשית רבה/נג/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
והיכן דבר למועד וגו'. נראה דזה ט"ס כי בעוד אשר לא דרש המקרא וידעו כל עצי השדה וגו' על אבימלך ואברהם איך יבוא לפרש את סוף הכתוב על שרה. אבל מקומו הוא בסוף הסימן. אם לא דנאמר כי ר' ברכיה לא דרש רק את סוף הכתוב על שרה. ובעל המדרש בא לבאר ולפרש דבריו יותר כי גם ראש הכתוב מדריש בענין זה:
כי האדם עץ השדה. נראה שמפרש המקרא כי חיי האדם הם עץ השדה ופריו ולכן יקראו הבריות עצי השדה. משום שחיותם תלויה בהם:
היכן דבר כו'. והא דלא מביא המקרא ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן הנאמר מקודם במצות מילה. י"ל משום דכתב שם אלהים אשר הוא מדת הדין ועפ"י מדה"ד אחרי אשר צחקה שרה והחטא מבטל לפעמים הייעוד הטוב ורק ה' ברחמיו נשא לעונה ופקד אותה. ולכן אמר הכתוב פה אני ה' במדת הרחמים דברתי ומביא את הכתוב למועד אשוב אליך אשר נזכר שם בפרשה רק שם ה':