יפה תואר על בראשית רבה/נג/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כאותה בעלת נוד. ודריש הבי"ת של בנאדך כמו כ"ף וכמו"ש בשמ"ר פל"ח אל תאמר בשמים אלא כשמים והכינוי של בנאדך דקאי על ה' הוא משום שהקב"ה קרב אותה:

בזכות עצמו. שנמול בן י"ג שנה ולא עכב שע"ז התפאר כדאיתא לקמן פנ"ה. ועוד שצעק לבו אל ה' ונעתר לו שהיה צדיק בשעתו כדאיתא בסמוך. ואע"ג דעבר על ג"ע ושפיכות דמים ועבודת כוכבים כדלעיל י"ל דעתה שב בכל לבו ונחם על רעתו. וכן אמרו לעיל פ"ל שישמעאל עשה תשובה:

יפה תפלת החולה. כי הוא מתפלל מתוך צרתו וקרוב ה' לנשברי לב:

אדם שהוא עתיד להמית בניך בצמא. כדאיתא באיכה רבתי כי פ' אלף פרחי כהונה בקעו בחיילותיו של נ"נ והלכו להם אצל הישמעאלים אמרו להם בני הורנו אתם השקונו מים כו' הוציאו להם נאדות נפוחות כו' והיה הרוח נכנס לתוך מעיו והיה מפרפר ומת כו'. ואע"ג שאין זה מדדך התורה שילכד האב בעון הבנים אשר יצאו מחלציו אחרי ימים רבים מ"מ כיון דהבאר כזה דרך נס היה וכמו שמשמע ממה שאמרו אתה מעלה לו באר וכן איתא בפר"א לכן טענו כיון שעתידה תקלה לצאת מזרעו איננו ראוי לנס הזה והשיב ה' שמאחר שלא ידין את האדם רק לפי שעה הזאת לא ימנע ממנו גם הנס הזה וע' ברא"ם מה שתירץ למה נהרג בן סורר על שם סופו:

הכל בחזקת סומים כו'. מדכתיב ויפקח אלהים את עיניה ולא כתיב ותפקח את עיניה: