לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני על בראשית ז ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ז' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • כ • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ז', ד':

כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃


כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וגו'. אמר ר' שמעון בר יוחאי: הן עברו על התורה שנתנה למ' יום, לפיכך מ' יום ומ' לילה. אמר ר' יוחנן בן זכאי: הם קלקלו את הצורה שנתנה למ' יום, לפיכך מ' יום ומ' לילה.

ומחיתי את כל היקום. רבי ברכיה אומר: קיומיה. רבי אבין אמר: יקומיניה. ר' לוי וריש לקיש אמרי: זה קין, שהיה תלוי ברפיון, ובא מבול ושטפו, שנאמר: "וימח את כל היקום".