קטגוריה:יהושע כב כ

<< | ספר יהושע • פרק כ"ב • פסוק כ' | >>

הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו.

הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֺנוֹ.

המהדורה המוטעמת:

הֲל֣וֹא ׀ עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־כׇּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הֲל֣וֹא הֲ - מילית, ה' השאלה
ל֣וֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: i/3808
מורפ': HTi/Tn׀ עָכָ֣ן עָכָ֣ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5912
מורפ': HNp בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־זֶ֗רַח זֶ֗רַח - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 2226
מורפ': HNp מָ֤עַל מָ֤עַל - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4603
מורפ': HVqp3ms מַ֨עַל֙ מַ֨עַל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4604
מורפ': HNcmsa בַּחֵ֔רֶם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֵ֔רֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/2764 a
מורפ': HRd/Ncmsa וְעַֽל וְ - ו' החיבור
עַֽל - מילת יחס

צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־עֲדַ֥ת עֲדַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5712
מורפ': HNcfsc יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp הָ֣יָה הָ֣יָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms קָ֑צֶף קָ֑צֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7110 a
מורפ': HNcmsa וְהוּא֙ וְ - ו' החיבור
הוּא֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶחָ֔ד אֶחָ֔ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn גָוַ֖ע גָוַ֖ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1478
מורפ': HVqp3ms בַּעֲוֺנֽוֹ בַּ - מילת יחס
עֲוֺנֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/5771
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הֲל֣וֹא מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

עָכָ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) בֶּן־זֶ֗רַח רביעי (משנה, דרגא 3)

מָ֤עַל מהפך (משרת, דרגא 5) מַ֨עַל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בַּחֵ֔רֶם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְעַֽל־כָּל־עֲדַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

הָ֣יָה מונח (משרת, דרגא 5) קָ֑צֶף אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהוּא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶחָ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) גָוַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)

בַּעֲוֺנֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף, וְהוּא ולמרות שהחוטא היה רק אִישׁ אֶחָד, לֹא גָוַע בַּעֲוֺנוֹ לא רק הוא מת אלא 36 אנשים מתו בגלל חטאו (פרק ז)".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

הֲלָא עָכָן בַּר זָרַח שְׁקַר שִׁקְרָא בְּחֶרְמָא וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה רוּגְזָא וְהוּא גַבְרָא חָד לָא מִית בְּחוֹבֵיהּ:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לא גוע בעונו" - תחסר מלת לבד ורצה לומר אף שהיה רק איש אחד ואין בדבר חלול ה' מכל מקום לא גוע הוא לבד כי הקצף היה על כולם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הלוא". וא"ת ולמה תריבו אתם ריב ה', הנה גם בזה ימשך נזק כולל אל כלל האומה, כמו שהורה הנסיון "בעכן, שמעל בחרם" נגד קדשי מקדש, כי הכסף והזהב שגנב היו

קדשי מקדש, וזה כדוגמת שחטאתם אתם שהוא ג"כ נגד המקדש, וראו מה היה לנו "שעל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו", שזה היה מצד שחטא איש אחד מכלל העם ממשיך קצף והסתרת פנים אל הגוי כולו וסרה מהם השגחת ה', ולכן הוא לא גוע כי לא היה עונש בפועל שאז לא יענש רק החוטא לבד, כי היה רק הסתרת פנים מן הכלל, כמ"ש (למעלה ז, יב - יג). ועתה אם הוא "איש אחד" פעל הסתרת פנים מכלל הקיבוץ כ"ש עתה שהחוטאים שני שבטים ומחצה, שיסיר ה' השגחתו מהעדה כולה: