קטגוריה:יהושע כב יט
ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו.
וְאַךְ אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהֹוָה אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְהֵאָחֲזוּ בְּתוֹכֵנוּ וּבַיהֹוָה אַל תִּמְרֹדוּ וְאֹתָנוּ אַל תִּמְרֹדוּ בִּבְנֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ מִבַּלְעֲדֵי מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְהֵאָחֲז֖וּ בְּתוֹכֵ֑נוּ וּבַיהֹוָ֣ה אַל־תִּמְרֹ֗דוּ וְאֹתָ֙נוּ֙ אַל־תִּמְרֹ֔דוּ בִּבְנֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ מִֽבַּלְעֲדֵ֔י מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְ/אַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְ/כֶ֗ם עִבְר֨וּ לָ/כֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְ/הֵאָחֲז֖וּ בְּ/תוֹכֵ֑/נוּ וּ/בַֽ/יהוָ֣ה אַל־תִּמְרֹ֗דוּ וְ/אֹתָ֙/נוּ֙ אֶל־תִּמְרֹ֔דוּ בִּ/בְנֹֽתְ/כֶ֤ם לָ/כֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ מִֽ/בַּלְעֲדֵ֔י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי/נוּ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאַ֨ךְ קדמא (משרת, דרגא 5) אִם־טְמֵאָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
אֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) אֲחֻזַּתְכֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
עִבְר֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־אֶ֨רֶץ קדמא (משרת, דרגא 5) אֲחֻזַּ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) שָֽׁכַן־שָׁם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִשְׁכַּ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהֵאָחֲז֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּתוֹכֵ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּבַֽיהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אַל־תִּמְרֹ֗דוּ רביעי (משנה, דרגא 3)
וְאֹתָ֨נוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־תִּמְרֹ֔דוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בִּבְנֹֽתְכֶ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) לָכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִזְבֵּ֔חַ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִֽבַּלְעֲדֵ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִזְבַּ֖ח טפחא (מלך, דרגא 2)
יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵֽינוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאַךְ אִם אם אתם חושבים שארצכם טמאה ביחס לארץ ישראל, ועל ידי המזבח ניסיתם לקדשה טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם - עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם מִשְׁכַּן יְהוָה וְהֵאָחֲזוּ בְּתוֹכֵנוּ, וּבַיהוָה אַל תִּמְרֹדוּ, וְאֹתָנוּ ובנו אֶל תִּמְרֹדוּ בִּבְנֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ מִבַּלְעֲדֵי חוץ מ מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ואותנו" - ענינו כמו ובנו
"מבלעדי" - ענינו כמו זולת וכן (בראשית יד כד)בלעדי רק אשר אכלו הנערים
מצודת דוד
"בבנותכם" - במה שבניתם
"ואותנו אל תמרדו" - כי הואיל ועל ידכם יבוא הקצף על כולנו הרי הוא כאלו מרדתם בנו
"ובה' אל תמרדו" - כי גם בדבר זה יחשב למורד בה'
"עברו לכם" - הלא זאת עשו עברו הנה והאחזו נחלה בתוכנו
"ואך אם טמאה" - אם בעיניכם טמאה ארץ אחוזתכם לפי שאין המשכן שם ובעבור זה תחשבו לומר שאין השגחת המקום עליכם רק על ידי אמצעית השר השורר ואליו תעשו המזבח לעולה וזבחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
להקריב עליו לה', הנה גם בצד הזה הוא מרד, בין נגד ה' שצוה שלא להקריב בבמה רק במשכן ה', בין נגד ישראל שזה מפריד בין הקיבוץ והאחדות אשר ביניהם, שמצדו ראוי שיעבדו כולם שכם אחד לאל אחד בבית אחד, ולא יחצו לשני כתות בשני מזבחות. וז"ש "עברו לכם אל ארץ אחזת ה' אשר שכן שם משכן ה'", באופן שתתאחדו עמנו בין באחוזת הארץ הקדושה בין בעבודת ה' במשכנו וביתו: "ובה' אל תמרדו ואותנו אל תמרדו". כי זה מרד נגד ה' ונגד ישראל. וכדברים האלה פי' הרי"א. ולא נמצא בשום מקום פעל מרד נקשר עם מלת את רק פה, כי המורד הוא רק עבד באדוניו, לא חצי העם בחציו השני. שמרידה זאת היא רק שיעשה פירוד משני הצדדים עד שגם אנחנו נמרוד באחדות ישראל, שיתחלק, ואתם תגרמו הפירוד והמרד גם מצדנו, וע"ז בא מלת אותנו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע כב יט"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.