טור מנוקד אבן העזר ל
<< | טור · אבן העזר · סימן ל (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
אין צריך שיתן הקידושין לתוך ידה, אלא אפילו זרק לה מדעתה לתוך חיקה, או לתוך חצרה המשתמרת לדעתה - מקודשת, אפילו אינה עומדת אצלו.
ואם היא עומדת ברשות הבעל - צריך שיתנם לתוך ידה או לתוך חיקה.
השאיל לה הבעל מקום חשוב - הרי הוא כשלה ואם זרק לה בו קידושיה, מקודשת.
היה במקום שהשאיל לה מקום חלוק בפני עצמו שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, או שגבוה עשרה טפחים ואין בו ארבע על ארבע, או שהוא חלוק בשמו אפילו אין בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה - אינו שאול לה, ואם זרק לה שם הקידושין אינה מקודשת.
היתה עומדת בסימטא או בצידי רשות הרבים וזרק לתוך ארבע אמותיה - מקודשת.
ואם נשארו תוך ארבע אמותיו, אינה מקודשת אפילו נכנסה היא לתוך ארבע אמותיו, כיון שקדם הוא לתוכן זכה בהם והם שלו.
כתב הרמב"ם ז"ל: היו שניהם עומדים ברשות הרבים וברשות שאינו של שניהם וזרק לה, קרוב לה - מקודשת, קרוב לו - אינה מקודשת, מחצה על מחצה או שהוא ספק אם קרוב לו אם קרוב לה הוי ספק קידושין.
כיצד קרוב לו וקרוב לה?
כל שהוא יכול לשומרו ולא היא - זהו קרוב לו.
היא יכולה לשומרו ולא הוא - זהו קרוב לה.
שניהם יכולין לשומרו - זהו מחצה על מחצה. עד כאן.
אמר לה 'התקדשי לי במנה' ונטלתו וזרקתו לאור או לכל דבר האבוד, או אפילו שלא לדבר האבוד אלא זרקתו לפניו - אינה מקודשת, שזה מוכיח שאינה חפצה בקידושין.
אמרה 'תנהו לפלוני או לאבא או לאביך', ונתנו להם ואמר לה 'התקדשי לי במנה שנתתי להם' - אינה מקודשת.
אבל אם אמרה 'תנהו לפלוני או לאבא או לאביך שיקבלו לי' - מקודשת, אפילו לא חזר ואמר 'התקדשי לי במנה שנתתי להם'.
אמר לה 'התקדשי לי במנה', אמרה לו 'תנהו על הסלע' - אינה מקודשת.
ואם הסלע שלה, מקודשת.
וכתב הרמ"ה: כגון שיחדה לו הסלע, אבל אם אמרה לו תנהו על הסלע סתם, אפילו נתנו על שלה אינה מקודשת.
ואם הסלע של שניהם, הוי ספק קידושין.
ומפרשים התוספות - דמיירי שנתנו לתוך חיקה אחר שאמרה לו 'תנהו על הסלע', אפילו הכי אינה מקודשת, דכיון שאמרה לו 'תנהו על גבי הסלע' הוי כאילו אמרה איני חפץ בקידושיך, ואפילו זרקו לתוך חיקה בשתיקה, כיון שגלתה בדעתה שאינה רוצה להתקדש יכולה לומר בתורת מתנה קבלתיו.
אבל אי אמרה 'תנהו על הסלע' שהוא שלה, וזרקה אחר כך לתוך חיקה - מקודשת, שזו מוכיח שהיתה חפצה בקידושין.
ובסלע של שניהם - הוי ספק אם חפצה בקידושין לענין שאם יזרקנה לתוך חיקה שתהא מקודשת או לאו.
'התקדשי לי בככר זה', 'תנהו לכלב' - אינה מקודשת.
היה שלה, מקודשת.
אינה שלה ורץ אחריה לנושכה - מיבעיא והוי ספק.
גם בזה מפרשים התוספות - דמיירי בכי האי גוונא שזרקו לה לתוך חיקה אחר שאמרה 'תנהו לכלב'.
'התקדשי לי בככר זה', 'תנהו לפלוני עני' - אינה מקודשת, אפילו בעני המוטל עליה לפרנסו.
גם זה מיירי בכהאי גוונא.
כתב אדוני אבי ז"ל: יש אומרים אם אמרה 'תן ככר לכלב', או 'תן מנה על גבי סלע ואקדש אני לך' שהיא מקודשת, כמו 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לך'.
ונראה לי שאינה מקודשת, וראוי להחמיר בדבר.