טור אורח חיים נב
<< | טור · אורח חיים · סימן נב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הלכות פסוקי דזמרה
טור[עריכה]
ואם בא לבית הכנסת ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה, על זה שאלו לרב נטרונאי: מהו שיתפלל עם הציבור ויאמר פסוקי דזמרה אחר כך? והשיב שאינו יכול, כי תקנום קודם תפילה, אלא אומר "ברוך שאמר" עד "מהולל בתשבחות", ואומר "תהלה לדוד", ומדלג עד "הללו אל בקדשו", ואומר "כל הנשמה תהלל יה הללויה" וחותם ב"ישתבח" וממהר להתפלל עם הציבור, ולא יאמר אותם אחר התפילה כל עיקר.
וזה לשון אדוני אבי הרא"ש ז"ל: כתב רב עמרם: אם נכנס אדם לבית הכנסת, ורואה שאם יאמר כל אלו הפסוקים, שלא יוכל להשלים תפילתו עם הצבור, יאמר "ברוך שאמר" ומזמור של "תהלה לדוד" בלבד, וחותם ב"ישתבח". וכתבו בשם הרב רבי יונה, שאמר בשם רבותיו, שאם נכנס בשעה ששליח ציבור מתחיל "יוצר אור" ואין לו שהות לומר אפילו "תהלה לדוד", טוב הוא שיקרא קריאת שמע בברכותיה ויתפלל עם הציבור ואחר כך יקרא פסוקי דזמרה עם הברכות שלפניהם ושל אחריהם, לפי שהתפילה רצויה ומקובלת עם הצבור.
בית יוסף[עריכה]
ואם בא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה על זה שאלו לרב נטרונאי וכו' — כן כתב סמ"ק בשם רב נטרונאי וסמ"ג והגהות מיימוניות בשם רב משה גאון. וכתוב בהגהת סמ"ק: צריך עיון גבי הא דאמרינן "יהא חלקי מגומרי הלל", משמע שרוצה לומר דצריך לומר גם "הללויה הללו את ה' מן השמים". וגם בהגהות מיימונית כתוב בשם ס"ה, שאומר "אשרי" ומדלג ואומר "הללו את ה' מן השמים" ו"הללו אל בקדשו" וחותם ב"ישתבח", עד כאן. ונראה שטעמם, משום דבפרק כל כתבי (שבת קיח ב), אהא דאמר רבי יוסי: "יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום", ואוקימנא בפסוקי דזמרה. ופירש רש"י: פסוקי דזמרה. שני מזמורים של הלולים, הללו את ה' מן השמים, הללו אל בקדשו. אבל ה"ר יונה (כג ע"א ד"ה ותיקנו) והרא"ש כתבו בפרק אין עומדין בשם רב עמרם, שאם אין שהות לומר אלא "תהלה לדוד" לבד, סגי לומר קודם לו "ברוך שאמר" ואחריו "ישתבח". שאף על פי שתקנו לומר מ"תהלה לדוד" עד "כל הנשמה", כיון שעיקר התקנה נראה שלא היתה אלא מפני זה המזמור, די לו בזה המזמור, כדי שיאמר קריאת שמע ויתפלל עם הצבור:
ומה שכתב רבינו: וכתבו בשם ה"ר יונה שאמר בשם רבותיו שאם נכנס בשעה ששליח ציבור מתחיל יוצר וכו' — הם דברי הרא"ש בפרק הנזכר, וכן כתבו שם תלמידי ה"ר יונה. ומה שכתב רב נטרונאי: ולא יאמר אותם אחר תפילה כל עיקר, דהיינו דוקא בברכה לפניהם ולאחריהם, אבל בלא ברכות יכול לאמרם, ולואי דלימרינהו כוליה יומא. וכן כתב הרשב"א בתשובה(א), לסברת הגאונים, אם יתפלל עם הציבור, מעתה אינו יכול לחזור ולומר פסוקי דזמרה עם הברכות; משמע בהדיא שלא הקפידו הגאונים שלא יאמר הזמירות אחר התפילה אלא דווקא עם הברכות.
ובעל האגור רצה לומר, דרב נטרונאי אינו חולק על ה"ר יונה, דדווקא כשאמר מתחילה "ברוך שאמר" ו"תהלה" ו"ישתבח", אז אין לומר הזמירות אחר התפילה; אבל כשאין לו שהות לומר דבר, אפשר דמודה שיאמרם אחר התפילה. ולישנא דרב נטרונאי, דקאמר: "ולא יאמר אותם אחר התפילה כל עיקר", דייק דלא כוותיה. אלא ודאי טעמיה דרב נטרונאי, משום דפסוקי דזמרה הוו סידור שבחי הקב"ה, ואין לסדרם אלא קודם תפילה, כדדרש רבי שמלאי בפרק קמא דע"ז (דף ז:), אבל אחר תפילה לא. והיינו דווקא בברכה, אבל שלא בברכה לית לן בה, כדפרישית. וכתוב בתשובות הרשב"א: "אנו נוהגים כדברי הגאונים, שקבלתם תורה היא", וכן כתב האגור בשמו, וכן ראוי לנהוג, דכיון דספק במידי דברכות הוא, יש לחוש דילמא קיימא לן כדברי הגאונים ונמצא מברך ברכה לבטלה:
וכתב מהר"י אבוהב, דלדברי כולם, הברכות שאנו מברכין בבוקר יכול לאמרם אחר תפילתו(ב). והרשב"א נסתפק אם יכול לברך ברכת התורה אחר אהבה רבה, מאחר שאמרו שנפטר באהבה רבה מברכת התורה. והנה לדעת רבותינו הצרפתים, שכתבו שזו פוטרת כל היום, מה שאין כן באהבה רבה, יש לברך אותה, עד כאן לשונו. וכבר כתבתי זה בסימן מ"ז(ג):
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
ואם בא לבית הכנסת וכו' והשיב שאינו יכול וכו' פירוש שאינו יכול לומר פסוקי דזמרה עם הברכות לאחר התפלה דהויא ברכה לבטלה כיון דלא תקנום אלא קודם תפלה כדי שיסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל ולפיכך צריך הוא לדלג רוב הפסוקים ולא יאמר כי אם ברוך שאמר ותהלה לדוד והללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה הללויה וחותם בישתבח וממהר כדי להתפלל עם הצבור. ומה שכתב ולא יאמר אותם אחר התפלה כל עיקר נראה דרצונו לומר דבין כשהוא מדלג מקצת מזמורים כדאמרן ובין שאינו אומרן כל עיקר כגון שנכנס בשעה שמתחיל השליח צבור ליוצר אור אין רשאי לאמרן אחר התפלה אף בלא ברכות דלא תקנום אלא כדי לסדר שבחיו קודם שיתפלל כדדריש רבי שמלאי ומאחר שאי אפשר לסדר שבחיו קודם שיתפלל אין זה כבודו יתברך להתפלל לפניו על צרכיו של אדם ואחר כך לסדר שבחיו ולכן לא מיבעיא דאין לאומרן אחר התפלה בברכות דהוה ליה ברכה לבטלה דלא תקנו ברכות אלו אלא קודם תפלה ולא לאחר תחלה אלא אפילו בלא ברכות נמי אין לאמרן אחר התפלה ולא מיבעיא היכא שהיה אומר מקצת פסוקי דזמרה והיה מברך לפניהם ולאתריהם קודם תפלה דפשיטא שלא יאמר מה שדלג לאחר התפלה דכבר יצא ידי חובתו במה שספר שבחו יתב' ובירך לפניהם ולאחריהם אלא אפי' לא אמר כלל פסוקי דזמרה קודם תפלה כגון שנכנס ליוצר אור וא"כ לא אמר ג"כ לא ב"ש ולא ישתבח אפ"ה כא יאמר אחר התפלה כל עיקר פסוקי דזמרה אפי' בלא ברכה כטעמא דאמרן דאין זה כבודו ית' להתפלל לפניו ואח"כ לספר שבחיו:
ומ"ש וז"ל אדוני אבי הרא"ש וכו' הביא לשונו דמתוכו משמע דלא כרב נטרונאי בתרתי חדא דא"צ להללו אל בקדשו ולכל הנשמה תהלל יה אלא יספיק בתהלה לדוד בלבד ואידך מדלא הזהיר שלא יאמר אותם אחר התפלה כל עיקר אלמא דאין לחוש אם אומרן דכיון דאומרן בלא ברכה אינו אלא כקורא בתורה ולא כמספר שבחיו ית' אחר התפלה והכי נקטינן כהרא"ש ודלא כרב נטרונאי וליתא נמי לדה"ר יונה דבסמוך לאמרן בברכות אחר התפלה וכן כתב מהרש"ל על דברי ה"ר יונה שכתב בשם רבותיו ואת"כ יקרא פסוקי דזמרה עם הברכות וכו' וז"ל אבל הסמ"ג אוסר וכן הרמב"ן וכן מצאתי בליקוטי פרדס שאיסור גדול הוא וכן קבלתי ממורי זקני שאין לאומרו אח"כ עכ"ל ועיין בש"ע החלוקים הנופלים בזה בענין הדלוגים:
דרכי משה[עריכה]
(א) כתב בהגהות מיימוניות פרק ז דתפילה, דמי שיש לו עוד שהות יותר, יאמר "ברוך שאמר" ו"הודו לה' קראו" עד "והוא רחום", וידלג עד "והוא רחום" שקודם "אשרי", כי כל הפסוקים שבינתיים אינם אלא ליקוטי מקראות. ואומרים "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" אחר "הללו אל בקדשו" ו"כל הנשמה", עד כאן לשונו.
(ב) וכן כתב הכלבו.
(ג) ועיין להלן סימן רלה מי שבא לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללים י"ח, אם יתפלל עמהם בלא קריאת שמע.