קטגוריה:ויקרא כד טו

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ד • פסוק ט"ו | >>

מהדורת הכתיב:

ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו.

המהדורה המנוקדת:

וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ.

המהדורה המוטעמת:

וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־בְּנֵ֥י בְּנֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp תְּדַבֵּ֣ר תְּדַבֵּ֣ר - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpi2ms לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אִ֛ישׁ אִ֛ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יְקַלֵּ֥ל יְקַלֵּ֥ל - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7043
מורפ': HVpi3ms אֱלֹהָ֖יו אֱלֹהָ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp3ms וְנָשָׂ֥א וְ - ו' החיבור
נָשָׂ֥א - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5375
מורפ': HC/Vqq3ms חֶטְאֽוֹ חֶטְאֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2399
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֶל־בְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

תְּדַבֵּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אִ֛ישׁ תביר (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

וְנָשָׂ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) חֶטְאֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ יישא בתוצאות ויענש.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּמַלֵּיל לְמֵימַר גְּבַר גְּבַר אֲרֵי יַרְגֵּיז קֳדָם אֱלָהֵיהּ וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וְעִם בְּנֵי יִשְרָאֵל תְּמַלֵיל לְמֵימָר גְבַר טְלֵי אוֹ גְבַר סִיב דְיִרְגֵז וְיֶחֱרַף שׁוּם כִּינוּי אֱלָהֵיהּ וִיקַבֵּל חוֹבֵיהּ:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יט (עריכה)

יכול הוראת שעה היתה? תלמוד לומר "ואל בני ישראל תדבר לאמר..."-- יהא מנהג לדורות.

[ד] "איש"-- מה תלמוד לומר "איש איש"? להביא את העכו"ם שיהיו נהרגים על קללת השם כישראל. אבל אינם נהרגים אלא בסייף שלא נתנה מיתה לבני נח אלא דין הרג לבד.

[ה] "כי יקלל אלקיו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ונוקב שם ה' מות יומת", שיכול אין לי חייבים מיתה אלא על שם המיוחד בלבד. מנין לרבות את הכינוים? תלמוד לומר "כי יקלל אלקיו", דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל שאר כל הכינוים באזהרה.

[ו] "ונשא חטאו"-- ר' יהודה אומר, נאמר כאן 'נשיאת חטא' ונאמר להלן (במדבר ט, יג) 'נשיאת חטא'. מה 'נשיאת חטא' אמור להלן-- כרת, אף כאן-- כרת.