ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2019
דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.
חיד"א על המקרא
שלום לכולם,
מתוך שיחה:יוסף תהלות. מאחר שיש בויקיטקסט צורת ארגון מסוימת, למשל הספר תורה אור של מלבי"ם מופיע תחת הכותרת "מלבי"ם על (התורה)" כך שיופיע במקראות גדולות והפרשנות שלו יופיעו בקטגוריה של הפסוק, וכן גם של מדרש רבה ואחרים, יצרתי באופן דומה את הערך "חיד"א על התורה" כאשר התכוונתי לעלות אל תוכן דפים מסוג זה את הפירושים מחומה אנך. לאור העובדה שיש למחבר מספר ספרים עם פירושים שונים שנכון לכרגע חלק מופיעים תחת מקראות גדולות וחלק לא - אני חושב שנכון יהיה להחליט מה הצורה האידאלית לעלות את החומר לפני שיעלו עוד חומרים. האם בצורה של "חומה מגן/א" או "חיד"א על התורה", ואם כן, מתי יש לעלות פרשנות באשר היא בצורה של "שם מחבר פסוק א" ומתי לא.
תודה, --Tomsky2015 (שיחה) 02:04, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
- תודה לך על העלאת הנושא. כפי שהסברתי שם בדף השיחה, דעתי האישית היתה, שספרים כמו אלו של מרן החיד"א אינם פרשנות במובן הרגיל והפשוט ולענ"ד אין מקומם במקראות גדולות. לפיכך לא שילבתי את יוסף תהלות, למשל, כ"חיד"א על תהלים" כדי שיופיע במקראות גדולות על תהלים. אין ברצוני להכריע בנושא זה לבדי וברצוני לשמוע עוד דעות. בברכה, נחום - שיחה 06:34, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
- Tomsky2015 Nahum סליחה. רק עכשיו ראיתי דיון זה.
- לא ידעתי שיש ספר נפרד של "תורה אור" של המלבי"ם. אני נתקלתי בו דרך ההקלדה שלי במלבי"ם על ויקרא ושמה זה מופיע כסוג של הגהה משולבת לפירושו של המלבי"ם על ספרא.
- בכל אופן, דעתי האישית שאין להמציא שמות חדשים שעלולים לבלבל את הקורא כמו חיד"א על תהלים. לפחות בדף הראשי והעיקרי, השם חייב להיות כפי שמופיע בדפוס -- חומת אנך או כדומה. לאחר מכן ניתן ליצור דפים של "חיד"א על תהלים" ולהציג שם את הטקסט מדפים המקוריים על ידי {{קטע עם כותרת}} וכדומה. כך אני עשיתי בכל דפי "ספרא על ויקרא X X". ראה לדוגמה ספרא על ויקרא ב א. הטקסט שמור בדפים על בסיס החלוקה של מהדורת הדפוס של ספרא ורק לאחר מכן יצרתי דפים של ספרא על כל פסוק ופסוק.
- ככה לדעתי ראוי לעשות בכל הספרים שקיים להם שם נבדל והינם פירוש על פסוקי התורה. אחסון הטקסט בדף של שם הספר המודפס והצגת הטקסט בדף נוספת של "מפרש על בראשית X X" עם שימוש תבנית {{קטע עם כותרת}}.
- באשר לשאלת הספרים של "חומת אנך" ו"יוסף תהלות". ראה זה מצאתי עכשיו בהגה של "פליטת ספרים" ס"ק יב אשר מביא דעה שהם ספר אחד. הוא מפנה שמה לדברי החיד"א בספר ככר לאדן וספר דבש לפי. לא בדקתי מה שכתוב שמה. לידיעתכם.--Roxette5 (שיחה) 02:13, 7 בנובמבר 2019 (IST)
Community Wishlist 2020
סקר משאלות הקהילה 2020 פתוח עכשיו! הסקר הזה הוא חלק מתהליך ההחלטה על מה יעבוד הצוות הטכני הקהילתי בשנה הבאה. אנחנו מעודדים את כולם להציע הצעות עד ל־11 בנובמבר או להגיב על הצעות אחרות על מנת לשפר אותן.
השנה אנחנו מתמקדים בפרוייטקים הקטנים (ויקיספר, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיטקסט, ויקיספר, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקיחדשות). אנחנו מעוניינים לסייע לאותם פרויקטים ולספק שיפורים גדולים לקהילות. אם אתם חברים שפרויקטים האלה, נא השתתפו בסקר! על מנת לשלוח הצעות, ראו את ההנחיות בדף הסקר. אתם יכולים לכתוב הצעות בכל שפה, ואנחנו לתרגם את ההצעה בשבילכם. תודה ואנחנו מצפים לראות את ההצעות שלכם!
IFried (WMF) 21:30, 4 בנובמבר 2019 (IST)
הספרים החיצונים (אברהם כהנא): יש סריקה לכרך השני!
שלום לכולם,
מזמן קיימת סריקה נגישה לכרך הראשון של הספרים החיצונים, בתרגום לעברית עם מבואות והערות, ערך אברהם כהנא. שני הכרכים באוסף הזה יצאו לנחלת הכלל לפני שנים אחדות לאחר שעברו 70 שנה מפטירתו של המחבר.
הכרך הראשון כולל את הספרים החיצונים על התורה (חלק א) ועל ספרי הנביאים והכתובים (חלק ב). סריקה לכרך זה נגיש כבר מזמן, ומקורו באתר היברובוקס.
כעת זמינה כאן בוויקיטקסט סריקה של הכרך השני, הכולל "שאר ספרים חיצונים", ובעיקר את איגרת אריסטיאס, את ספרי המקבים (א-ד), ואת הספרים טוביה, יהודית, "חזיונות הסבילות", ובן סירא. התוכן מתאים במיוחד בתקופה לפני חנוכה :-)
העליתי אותם כאן, כי בוויקישיתוף מקפידים על כך שספר שהוא בנחלת הכלל בארץ עדיין חייבים להוכיח שהוא בנחלת הכלל בארה"ב. אז כדי שלא תהיה סכנת מחיקה העליתי אותם כאן. אם מישהו יודע איך לסמן אותם בוויקישיתוף כדי שלא תהיה סכנת מחיקה אז אשמח שיועלו גם שם.
מי שעובד כאן על הספרים החיצונים מוזמן להשתמש בסריקות בכל דרך שירצה: הקלדות עמוד אחרי עמוד מול הסריקה, או בניית טקסט רגיל. אני מקווה שהסריקה תהיה לתועלת הרבים. Dovi (שיחה) 14:14, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- ראשית, תודה רבה ויישר כוחך על העלאת שני הכרכים.
- שנית, האם באמת זכויות היוצרים על כל הספרים הכלולים במהדורת כהנא הינם בנחלת הכלל עם מלאות 70 לפטירתו, או שמא עלינו להמתין עד מלאות 70 לפטירתו של העורך הספציפי של כל ספר וספר? ומה קורה כאשר אין אנו יודעים את זמן פטירתו של אותו עורך? זו שאלה עקרונית, ונראה לי שאנו זקוקים לחוות דעת של מומחה לזכויות יוצרים בטרם נוכל לעשות שימוש בטקסטים הללו בוויקיטקסט.--נחום - שיחה 17:42, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- שלום, רבותיי; קודם כל אצטרף לשמחה, ויישר כוחך על העלת הספרים!
- לענ"ד, לגבי כרך ב', אין כ"כ נפק"מ, שכן היחיד מבין עורכי החיבורים בכרך ב' שהאריך ימים עד קרוב לימינו הוא ת' ה' גאסטר (1906 - 1992), שתירגם את "ספר המקבים ג". לגבי כרך א' המצב יותר מסובך; י"נ פיטלוביץ נפטר ב-1955, משה גולדמן נפטר ב-1957, ו-א"ש הרטום ב-1965.
- כדאי לשתף את גיאה Geagea בעניין זה. שילוני (שיחה) 19:09, 5 בנובמבר 2019 (IST)
שלום לכולם, כתוב שכל הזכויות לכרך כולו שמורות לכהנא. Dovi (שיחה) 19:33, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- נ.ב. הוא כנראה העביר את זכויות היוצרים לבן שלו י. (=יעקב) כהנא. אבל זה לא מאריך את תקופת הזכויות. מה שכתוב שם אומר שאברהם כהנא הוא היוצר של האוסף כולו בתור עורך ראשי (שאר המשתתפים ויתרו לו מצדם על זכויות יוצרים), ואת הזכויות שלו (שכבר פגו) רשם בשם בנו. Dovi (שיחה) 19:48, 5 בנובמבר 2019 (IST)
- גם אם מי מהעורכים העביר את זכויות היוצרים שלו ל-י' כהנא עדיין תוקפן הן 70 שנה מפטירת היוצרים המקוריים. אם י' כהנא הוא בנו של אברהם כהנא הרי שמן הסתם ירש את זכויות היוצרים. בכל אופן במקרה זה אפשר לראות כל מאמר כיצירה של אותו יוצר. ישנם שלושה יוצרים:
- אברהם כהנא (1874-1946) - בנחלת הכלל
- אלכסנדר שור (1881-1943) - בנחלת הכלל
- תאודור הרצל גאסטר (1906-1992) - אינו בנחלת הכלל
- -הקובץ בשלמותו אינו בנחל הכלל משום שיש בו חלק (גאסטר) שאינו בנחלת הכלל. או שמוציאים את הפרק של גאסטר או שמחלקים את הקובץ לפי מאמרים כמו שעשינו עם חלק א'.
- -Dovi תבנית הרישיון של קובץ:Apocrypha Kahana B.pdf שגויה ("המשתמש שהעלה תמונה זו, Dovi, מצהיר בזאת כי הוא מוותר על כל זכויות היוצרים על התמונה, ומשחרר אותה לרשות הציבור"). התבנית הנכונה היא PD-old. ראוי גם לציין באופן ראוי את המקור ממנו נלקח הקובץ.
- תבניות הרישיון בוויקישיתוף:
- עבור הקבצים של אברהם כהנא: {{PD-scan|PD-old-auto|deathyear=1946}}
- עבור המאמר של אלכסנדר שור: {{PD-scan|PD-old-auto|deathyear=1943}}
- לגבי השאלה "מה קורה כאשר אין אנו יודעים את זמן פטירתו של אותו עורך?" היו ויכוחים לגבי זה בוויקישיתוף. בסופו של דבר הגיעו להכרעה. אם חלפו 120 שנה מפרסום היצירה הרי שאפשר להניח שהיא בנחלת הכלל. יש לקבצים אלה תבנית רישיון מיוחדת בוויקישיתוף - {{PD-old-assumed}}.
- לגבי "בוויקישיתוף מקפידים על כך שספר שהוא בנחלת הכלל בארץ עדיין חייבים להוכיח שהוא בנחלת הכלל בארה"ב" הכוונה לURAA. בוויקישיתוף פועלים לפי הכלל שזו לא עילה מספיקה למחיקה של קובץ ורק אם יש סיבה אחרת למחיקה הקובץ יימחק. אין חשש להעלות לוויקישיתוף. Geagea (שיחה) 03:27, 7 בנובמבר 2019 (IST)
- גם אם מי מהעורכים העביר את זכויות היוצרים שלו ל-י' כהנא עדיין תוקפן הן 70 שנה מפטירת היוצרים המקוריים. אם י' כהנא הוא בנו של אברהם כהנא הרי שמן הסתם ירש את זכויות היוצרים. בכל אופן במקרה זה אפשר לראות כל מאמר כיצירה של אותו יוצר. ישנם שלושה יוצרים:
צנזורה
אינני יודע אם הגעתי למקום הנכון מישהו הראה לי היום 'רמב"ם הלכות עבודת כוכבים' עניתי לא שאין ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים הוא נתן לי את הקישור לויקיטקסט והתפלאתי לראות כאן שאנשים טורחים להעתיק מהרמב"ם המצונזר ורשה-וילנא. לומדים רמב"ם כפי שהוא כתב או רמב"ם אפיפיורי? יש רמב"ם מכון ממרא ע"פ נוסח תימן . לפי מה שהבנתי הוא לא נותן רשות להעתיק רק באופן פרטי, צפוי שבבמה מכובדת זו ינתנו לנו טקסטים נכונים של חז"ל וראשונים ללא צנזורה -- אחד מעיר
- לא הבנתי. מי כתב את ההודעה הזו?
- השאלה היא לגבי הנוסח של הרמב"ם, או לגבי השמות של ההלכות?david7031 • שיחה • י"ז בחשוון ה'תש"ף • 20:41, 14 בנובמבר 2019 (IST)
- ההודעה נכתבה במקור ע"י אחד מעיר, ואילו Roxette5 העביר אותה לכאן מהדף שבו נכתבה במקור, כי כאן מקומה.
- ולעצם הנושא, אין לנו רשות להעתיק לכאן את הטקסט של מכון ממרא, כי, כפי שציין אחד מעיר, הרשיון שלהם אינו תואם את זה שלנו, ועל כן אנוסים אנו להסתפק במה שיש לנו. אם אחד מעיר יש לו הזמן והיכולת, יטרח נא ויגיה את נוסח הרמב"ם ע"פ דפו"י וכת"י ותבוא עליו ברכה. בברכה, נחום - שיחה 01:52, 15 בנובמבר 2019 (IST)
- תודה נחום. ובלבד זה, גם עצם טענתו של אחד מעיר איננה נכונה. הוא קבל על כך שכאילו כתוב אצלנו רמב"ם הלכות עכו"ם (הכותרת שניתנה בגלל הצנזורה). אבל מה שבאמת מופיע אצלנו הוא רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים כראוי. מדוע? כי את הכותרות ערכו וסדרו המתנדבים כאן על פי כתבי היד. אז כמו שכתב נחום: אם אחד מעיר יש לו הזמן והיכולת, יטרח נא ויוסיף הגהה גם של עצם נוסח הרמב"ם ע"פ כתבי היד המשובחים ותבוא עליו ברכה. שבת שלום,Dovi (שיחה) 06:41, 15 בנובמבר 2019 (IST)