והוא רחום לשני וחמישי

בשני וחמישי מוסיפים כאן:

נוסח עדות המזרח: אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג

בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

לפי סדר הא"ב

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ.

בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם:

גִּבֹּורִים לַעֲמוֹד בַּפֶרֶץ.

דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת:

הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה.

וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם:

זוֹעַכִים אף בּלַחֲשָם.

חֵמָה עָצְרוּ בְּשַוְעָם:

טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם.

יוֹדְעִים לַעֲתוֹר וּלְרַצּוֹת:

כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם.

לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם:

מְרׁב עֲוׁנֵינוּ אֲבַדְנוּם.

נְאֶסְפוּ מֶנוּ בַּחֲטָאֵינוּ:

סָעוּ הֵמָּה לִִמְנוּחֹת.

עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת:

פַּסּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר.

צֻֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה:

קָמִים בַּפֶרֶץ אָיִן.

רְאוּיִים לְרַצּוֹתְך אָפֵסוּ:

שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת.

תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ:

שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבׁשֶת פָּנֵינוּ.

לְשַׁחֲרֶךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ (בסליחות אומרים: סְלִיחָתֵנוּ):

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

סימנך תשר"ק

תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת.

תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת:

שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד.

שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר:

רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ.

קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ:

צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ.

פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ:

עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם.

סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא:

נִחָם עַל הָרָעָה.

מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד:

לֹא תִתְעַלָּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל.

כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ:

יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל.

טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ:

חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ.

זְעֹם בּוֹ וְיִדּוֹם:

וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ.

הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ:

דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן.

גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת:

בְּבַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ.

אֱמוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

לפי סדר אתב"ש: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ.
אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה.
תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ.
שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר.
רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ.
קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ. בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ.
צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם.
פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ.
עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר.
סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ:
טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר.
נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ.
מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון.
לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה:

מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יושֵׁב יושֵׁב מָרום וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוכֵן שְׁחָקִים. הֲלא הַנִּסְתָּרות וְהַנִּגְלות אַתָּה יודֵעַ. אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם. וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן רואֶה כְלָיות וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה) לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא. (תהלים כה, יא) לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. (תהלים קמג, יא) יְהוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (תהלים מו, ח) יְהוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. (תהלים פד, יג) יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. (תהלים כ, י) הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.

(איכה ה, כא)

והוא רחום

מעשה היה בספינה של יהודים שבאה מגלות ירושלים למקום מסויים שהיה בו מלך...(ארחות חיים הלכות שני וחמישי אות א) אומרים בקול ובעמידה, ויש הנוהגים לאומרו בלחש:

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. (תהלים עח, לח) אַתָּה יְהוָה לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי. (תהלים מ, יב) הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ. (תהלים קו, מז) אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. (תהלים קל, ג) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. (תהלים קל, ד) לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ. (תהלים קג, י) אִם עֲו‍ֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (ירמיהו יד, ז) זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. (תהלים כה, ו) נוסח אשכנז: יַעֲנֵנוּ יְיָ בְּיוֹם צָרָה. יְשַׁגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: נוסח עדות המזרח: יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. (תהלים כ, ב) יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. (תהלים כ, י) אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

טו וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ. טז אֲדֹנָי כְּכָל צִדְקֹתֶךָ יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קָדְשֶׁךָ כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ. יז וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. יח הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פקחה [פְּקַח] עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. יט אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. (דניאל ט, טו-יט)

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם. כִּי נוסח אשכנזים: אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ נוסח עדות המזרח: אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ (ישעיהו סד, ז).

נוסח אשכנז: הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. חוּסָה נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם. לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם: (יואל ב, יז) יָדַעְנוּ נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ. אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. נוסח אשכנז: יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: נוסח עדות המזרח: וּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים נוסח אשכנזים: כֵּן תְּרַחֵם יְיָ נוסח עדות המזרח: רַחֵם עָלֵינוּ. נוסח אשכנזים: וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּךָ. רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. כִּי לְךָ נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה הַצְּדָקָה. עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת: הַבֶּט נָא נוסח אשכנזים: רַחֶם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. נוסח אשכנז: וְ אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף. כִּי לְךָ נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא. כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה:

אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן. זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ. וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ. וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ. וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם נוסח אשכנז: יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הושִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ נוסח אשכנזים: בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ:

זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה. כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. נוסח אשכנז: חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ. כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים: אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא. (תהלים קיח, כה) אָנָּא נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: נוסח עדות המזרח: לְךָ יְהוָה קִוִּינוּ. לְךָ נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה חִכִּינוּ. נוסח אשכנז: לְךָ יְיָ קִוִּינוּ. לְךָ נוסח אשכנז: יְיָ נוסח עדות המזרח: יְהוָה נְיַחֵל. אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. כִּי נָאֲמוּ גּוֹיִם. אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קוֹמָה נוסח אשכנז: (לְפָנֶיךָ) לְךָ לְבַד נוסח עדות המזרח: לְפָנֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה:

הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים. נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח. קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ: אֵל, הַבִּיטָה דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִם. וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר: נוסח אשכנז: עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. נוסח עדות המזרח: המה יראו ויבשו ויחתו מגבורתיהם. עוררה גבורתך, והושיענו למען שמך. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֶלָּא לְמַעַנְךָ פְעַל. וְאַל תַּשְׁחִית אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ. כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:
וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד. (דברים ו, ד)