לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים כד כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ"ד • פסוק כ"א | >>
א • ב • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ד, כ"א:

כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כד כא:

קנא.

כי תבצור כרמך . כבר נאמר בסדר קדושים, " וכרמך לא תעולל ". לכן דעת ר"א שבא הכתוב ללמד, שרק אם יש בציר, שהם ענבים טובים, אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות. (שהם הענבים הקטנים, שהם כעולל לפני איש). אבל אם היה כולו עוללות - שאם יהיה לעניים, לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל, אינו מוזהר.

ור"ע דורש מפ' קדושים, שנא' " וכרמך לא תעולל ", שלא ילקט העוללות, אפי' כולו עוללות. ומ"ש כאן " כי תבצור ", בא ללמד שיתן לעניים לבא, רק בעת הבציר, ולא קודם.





קיצור דרך: mlbim-dm-24-21