התורה והמצוה על דברים כג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ"ג • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ג, ה':

עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כג ה:

קיד.

על דבר אשר לא קדמו . פי' למה הרחקם? בשביל שלא קדמו. הלא אין יחיד יוכל לקדם, רק כל העם ביחד; וא"כ כל אחד יוכל להצטדק, הלא אין בי האשם! לזה אמר " על דבר " - שנתיעצו כל העם, וכולם כאיש אחד הסכימו שלא לקדם. וזה שאמר בספרי " על דבר , על העצה".

ומה שמביא ראיה מפסוק, עמי זכר נא מה יעץ , אף שהוא לענין " אשר שכר " (את בלעם) . אבל לימד משם, שענין בני מואב נגד ישראל היה הכל בעצה, לא במקרה. וכמו ששכרות (ששכרו את) בלעם היה בעצה; כך שלא להקדים, היה על פי עצה.





קיצור דרך: mlbim-dm-23-05