התורה והמצוה על דברים יט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יט יז:

צ.

ועמדו שני האנשים אשר להם הריב . כפי פשוטו היינו כל בעלי הדינים שהם י"ל (=יש להם) ריב, וכולל בעלי דינים שהעידו עליהם, כמו הלוה והמלוה. ושני כתי העדים, שהם ג"כ שי"ל ריב, שכת א' מזימין את השניה. ו" שני האנשים " היינו שני הכתות. ומזה הוציא שבע"ד יעמדו וכן שהעדים יעמדו.

ובכ"ז (=ובכל זאת) באשר תפס לשון " שני ", והלא יצויר בעלי דינים יותר משנים, ולמה אמר " שני האנשים "; והלא גם נשים יהיה להן ריב! רק שבא ללמד שכולל גם העדים, והם רק אנשים, ולרוב הם שנים. והוא מכוון עם דברי הגמ' ריש פרק שבועת העדות ובירושלמי שם.

ופי' ועמדו שני האנשים , ו אשר להם הריב , וצריך שגם הבעלי דין יעמדו שם, בעת הזמת העדים. כענין "יבא בעל השור" כמ"ש בסנהדרין יט.

ומ”ש לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם , ז"ש ריה"ג למעלה.

ומ”ש “ ודרשו השופטים , דבעי דרישה וחקירה", התבאר בפ' ראה עה , על פסוק ודרשת וחקרת ושאלת היטב , עיי"ש.

<< · התורה והמצוה על דברים · יט · יז · >>



קיצור דרך: mlbim-dm-19-17