התורה והמצוה על דברים יט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| התורה והמצוה על דבריםפרק י"ט • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ט, י"ד:

לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יט יד:

פו.

לא תסיג גבול רעך . ר"ל שחוץ מלאו ד לא תגזול , עובר על לא תסיג . וזה רק בא"י, כמ"ש בנחלתך אשר תנחל בארץ .

וממ"ש (משלי כג) אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך , הוא תחומי השבטים שנעשו להיות קיים לעולם ולא ישונה.

וכן סמך ע"ז, שלא להחליף דברי ר"א לדברי ר"י. שכ"א י"ל גבול מיוחד בעולם מיוחד, כמ"ש בדרוש לפ' פרה, שר' אליעזר וב"ש, תורתם והלכותיהם קבועים בעולם העליון, לא בעוה"ז. ועז"א אל תסג גבול עולם , להחליף תורת עולם בעולם אחר.

וי"ל שסמכו שני הדרושים, ע"מ שנכפל זה גם במשלי (כב כד). וסמכו בדרך אסמכתא על מוכר קבר אבותיו, שהוא הנחלה שי"ל בתוך הארץ לקבורה. אבל אם הלוקח, קבר בו נפל בחיי אביו - כבר החזיק את המקח. ועי' בב"ב ק ובח"מ ריז.

והרמב"ן גרס במ"ש "מנין לעוקר תחומי השבטים, שנאמר לא תסיג גבול רעך ", שעז"א אשר גבלו ראשונים - הם יהושע והנשיאים, מחלקי הארץ בגורל.





קיצור דרך: mlbim-dm-19-14