התורה והמצוה על במדבר ו כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ו' • פסוק כ' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ו', כ':

וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ו כ:

קלג. והניף וכו' התבאר למעלה בפ' סוטה ( נשא עא ) עיי"ש.

קלד. קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה , לפי הפשט שיניף הזרוק והלחם על חזה התנופה כי היה הסדר חלבים מלמטה וחזה ושוק למעלה מצוה שהזרוע והלחם יהיה עליהם. אולם זה נדע ממילא כי כ”מ שיש לחם הלחם בא למעלה כמה שאמר במנחות (דף סב) וגם ממה שאמר קודש הוא לכהן על חזה התנופה, משמע שעקר בא ללמד שהכהן יקח גם חזה ושוק. כי יש סברא שאחר שיצא לידון בדבר החדש שיקח הזרוע, יצא מכלל השלמים לענין חזה ושוק. ובפרט למה שאמרנו בהתו"ה צו ( צו קנב ) שהשוק הוא נגד הזרוע בחולין. ועל כן מיחס שם נתינתם לבעלים. ויש לטעות שפה שלוקח הזרוע לא יקח חזה ושוק.





קיצור דרך: mlbim-bm-06-20