התורה והמצוה על במדבר ו יד
<< | התורה והמצוה על במדבר • פרק ו' • פסוק י"ד | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִקְרִ֣יב אֶת־קׇרְבָּנ֣וֹ לַיהֹוָ֡ה כֶּ֩בֶשׂ֩ בֶּן־שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ו יד:
קכה. והקריב את קרבנו , כבר בארתי בהתו”ה ויקרא ( ויקרא כה) שעל הבאת הקרבן מביתו ישמש בלשון הבאה לא בלשון הקרבה, ולמה אמר והקריב, ולמה אמר תמים בכ”א. פי' שקמ"ל הדין שאמר רשב"ג במשנה (דף מה) הביא שלש בהמות ולא פירט הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה וכו'. וזה דוקא אם הם תמימים אבל בעלת מום הרי היא כסתומה (כמה שאמר בדף כו ע”ב). וזהו שאמר והקריב, שבזה עשה קרבן אף שלא פירט, והתנה תנאי בכ"א אם הוא תמים.
והנה יקשה הלא אם החטאת והעולה תמימים והוה כמפורשים, הלא י"ל שהאיל גם אם הוא בעל מום הוה מפורש. ע"ז משיב שצריך שגם האיל יהיה תמים ואם לא הוה כסתום. וז"ש למד בנזיר שטעון ג' כפרות. אבל אם יש שני בהמות ומעות או בע"מ דהוה כמעות הוה כסתום ולא כמפורש.
<< · התורה והמצוה על במדבר · ו · יד · >>
קיצור דרך: mlbim-bm-06-14