העמק דבר על שמות כב ד
מראה
לא בדוק
כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירֹ֔ה וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃
(שמות כב ד): "כי יבער איש" - פשוטו של מקרא הוא כהירושלמי ריש מסכת בבא קמא:
- "כי יבער איש" היינו רגל, משום הכי כתיב "שדה או כרם", דרגל בהמה משבר ענפי הכרם;
- "ושילח את בעירה..." היינו שן, שאינו רגיל לאכול אלא שדה.
ובתלמוד דילן רבו הדיוקים והדרשות.
<< · העמק דבר על שמות · כב · ד · >>