בראשית רבה מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · מ · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה מ[עריכה]

בראשית רבה פרשה מ פיסקא: א ב ג ד ה ו

בראשית רבה · מ · א · >>




א. [עריכה]

"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר" כתיב (תהלים לג, יח): "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" - "הנה עין ה' אל יראיו" זה אברהם שנאמר (בראשית כב, יב): "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" "למיחלים לחסדו" שנאמר (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם וגו'" (יט): "להציל ממות נפשם" ממיתתו של נמרוד "ולחיותם ברעב" "ויהי רעב בארץ":

<< · בראשית רבה · מ · ב · >>


ב. [עריכה]

"ויהי רעב בארץ" רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין פתח (תהלים צד, יב): "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה" ואם בא להקפיד "ומתורתך תלמדנו" מה כתיב באברהם "ואברכך ואגדלה שמך" כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא קרא תגר ולא הקפיד אלא "וירד אברם מצרימה לגור שם".

"ויהי רעב בארץ" רבי יהושע בן לוי פתח (תהלים קיא, ה): "טרף נתן ליראיו" טירוף נתן ליראיו בעולם הזה אבל לעתיד לבא "יזכור לעולם" מה כתיב באברהם "ואברכך ואגדלה שמך" כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר אלא "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם":

<< · בראשית רבה · מ · ג · >>


ג. [עריכה]

"[וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ]" עשרה רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון, וכוליה עניינא עד ואחד לעתיד לבא (עמוס ח, יא): "[והשלחתי רעב בארץ] לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'" כדלעיל מן האדמה אשר אררה כו' (בר"ר כה, ג)
ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל בר רבי יצחק עיקר אוותנטיאה שלו לא היתה אלא בימי דוד ולא היה ראוי לבא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופות של שקמה וגלגלו הקדוש ברוך הוא והביאו בימי דוד שילו חטייה ויוחנה משתלמא לפיכך כלם לא באו אלא בימי בני אדם גבורים שהם יכולים לעמוד בהן ולא בימי בני אדם שפופים שאינן יכולים לעמוד בהן.
א"ר חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין ובשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותוקעה ונתלה בה ואח"כ היה תולה את קופתו לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולים לעמוד בהם.
רבי ברכיה הוי קרי עליהון (ישעיה מ, כט): "נותן ליעף כח".

רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר שנים באו בימי אברהם רבי הונא בשם ר' אחא א' בימי למך וא' בימי אברהם רעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה רעב שבא בימי שפוט השופטים רבי הונא בשם רבי דוסא מ"ב סאין היו ונעשו מ"א והא תני לא יצא אדם לח"ל אלא אם כן סאתים של חטים הולכות בסלע אר"ש בן יוחאי אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל אם היה מוצא ליקח אפי' סאה בסלע לא יצא לח"ל:

<< · בראשית רבה · מ · ד · >>


ד. [עריכה]

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרַיְמָה" כל השנים הללו הוא עמה ועכשיו הוא אומר לה "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ" אלא שע"י הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה.
ר' זעירא בשם רבי סימון אמר הלכנו בארם נהרים ובארם נחור ולא מצאנו אשה נאה כמותך עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים "אמרי נא אחותי את וגו'".

ר' פנחס בשם רבי אבון אמר ב' בני אדם היו עיקר ועשו עצמן טפילה ונעשו טפילה אברהם וברק ברק (שופטים ד, ו): "ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים וגו'" (ח): "ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך" רבי יהודה ורבי נחמיה רי"א אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור ואם לא תלכי עמי לקדש לא אלך עמך לחצור.
רבי נחמיה אמר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה ואם לא תלכי עמי לשירה לא אלך עמך למלחמה.
(ט): "ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך" א"ר ראובן לשון יוני היא אפס אמרה לו מה את סבור שתפארתה של שירה נמסרה לך לבדך אתמהא ונעשה טפילה (שם ה, א): "ותשר דבורה וברק בן אבינועם".

אברהם היה עיקר "ויקח אברהם את שרי אשתו" עשה עצמו טפילה "אמרי נא אחותי את" ונעשה טפילה לה "ולאברם היטיב בעבורה":

<< · בראשית רבה · מ · ה · >>


ה. [עריכה]

"ויהי כבא אברם מצרימה ויראו המצרים" ושרה היכן היתה נתנה בתיבה ונעל בפניה כיון דמטא למכסא אמרין ליה הב מכסא אמר אנא יהיב מכסא אמרין ליה מאנין את טעין אמר אנא יהיב דמאנין אמרין ליה דהב את טעין אמר אנא יהיב מן דדהב אמרו ליה מטכסין את טעין אמר דמטכסי אנא יהיב מרגלין את טעון אמר אנא יהיב דמרגלין אמרין ליה לא אפשר אלא דפתחת וחמית לן מה בגוה כיון שפתחה הבהיקה כל ארץ מצרים מזיוה.
ר' עזריה ור' יונתן בר חגי משם רבי יצחק אמרי איקונין של חוה נמסרו לראשי הדורות להלן כתיב (מ"א א, ד): "והנערה יפה עד מאד" מגעת עד איקונין של חוה ברם הכא כי יפה היא מאד מאד מאיקונין של חוה.

"ויראו אותה שרי פרעה" רבי יוחנן אמר מתעלה והולכת חד אמר אנא יהיב מאה דינרין ואיעלל עמה וחד אמר אנא יהיב מאתן ואיעלל עמה אין לי אלא בעליתן בירידתן מניין תלמוד לומר (ירמיה לח, יג): "וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן הבור" מעלין אותו אין לי אלא בעולם הזה בעולם הבא מנין תלמוד לומר (ישעיה יד, ב): "ולקחום עמים והביאום אל מקומם":

<< · בראשית רבה · מ · ו


ו. [עריכה]

"ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וגו'" "ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו" ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך.
את מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו:

  • באברהם כתיב "ויהי רעב בארץ"
בישראל כתיב (שם מה, ו) "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ"
  • באברהם כתיב "וירד אברם מצרימה לגור שם"
ובישראל כתיב (במדבר כ, טו): "וירדו אבותינו מצרימה"
  • באברהם כתיב "לגור שם"
ובישראל כתיב (בראשית מז, ד): "לגור בארץ באנו"
  • באברהם כתיב "כי כבד הרעב בארץ כנען"
בישראל כתיב (בראשית מג, א): "והרעב כבד בארץ"
  • באברהם כתיב "ויהי כאשר הקריב"
בישראל כתיב ופרעה הקריב.
  • באברהם כתיב "והרגו אותי ואותך יחיו"
ובישראל כתיב (שמות א, כב): "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו".
  • באברהם כתיב "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וגו'"
ובישראל כתיב (שם, כ) "וייטב אלהים למילדות"
  • באברהם כתיב "ויהי כבוא אברם מצרימה".
ובישראל כתיב (שם, א) "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".
  • באברהם כתיב "ואברם כבד מאד במקנה".
ובישראל כתיב (תהלים קה, לז): "ויוציאם בכסף וזהב"?
  • באברהם כתיב "ויצו עליו פרעה".
ובישראל כתיב (שמות יב, לג): "ותחזק מצרים על העם"
ובישראל כתיב (במדבר לג, א): "אלה מסעי בני ישראל".

<< · בראשית רבה · מ · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.

המדרש לפרשה