בראשית רבה מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · מא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה מא[עריכה]

בראשית רבה פרשה מא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

בראשית רבה · מא · א · >>


א. [עריכה]

"וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְגוֹ'".

כתיב (תהלים צב, יג): "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח [כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה]"

  • מה התמרה הזו וארז אין בהם לא עקומים ולא סיקוסים כך הצדיקים אין בהם לא עקומים ולא סיקוסים.
  • מה התמרה וארז צילן רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק.
  • מה התמרה וארז לבן מכוון למעלן כך הצדיקים לבן מכוון להקדוש ברוך הוא.
הה"ד (שם כה, טו) "עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי".
  • מה תמרה וארז יש להן תאוה אף צדיקים יש להן תאוה.

ומה היא תאותן הקב"ה שנאמר (שם מא, ב) "קוה קויתי ה'"


א"ר תנחומא מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות עבר דקלי אחד וראה אותה אמר תמרה זו צופה מיריחו כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות אי מה התמרה הזו אין עושין ממנה כלים יכול אף הצדיקים כן אתמהא תלמוד לומר כארז א"ר הונא תמן עבדין מיניה מאנין אי מה הארז אינו עושה פירות כך הן צדיקים אתמהא תלמוד לומר יפרח מה תמרה זו אין בה פסולת אלא תמריה לאכילה ולולביה להלל חריות לסכוך סיבים לחבלים סנסנים לכברה שפעת קורות להקרות בהם את הבית כך הם ישראל אין בהם פסולת אלא מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי תלמוד מהם בעלי הגדה מה תמרה זו וארז כל מי שהוא עולה לראשן ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת כך כל מי שהוא בא להזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם תדע לך שכן שהרי שרה ע"י שמשכה פרעה לילה אחת לקה הוא וביתו בנגעים הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְגוֹ'":

<< · בראשית רבה · מא · ב · >>


ב. [עריכה]

ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: פרעה בראתן לקה.

אמר רבי שמעון בן גמליאל: מצאני זקן אחד מוכה שחין בציפורין, ואמר לי: כ"ד מיני שחין הם, ואין לך קשה מכולם, שהאשה רעה לו, אלא ראתן בלבד, ובו לקה פרעה.

אמר רבי אחא: אפילו קורות ביתו לקו, והכל היו אומרין: על דבר שרי אשת אברם.

אמר רבי ברכיה: עלו דטולמוסין למקרב למסאנא דמטרונא, וכל אותו הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת: רבון העולמים! אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמונה, אברהם יצא חוץ לסירה ואני בתוך הסירה. אמר לה הקדוש ברוך הוא: כל מה שאני עושה, בשבילך אני עושה! והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם!

אמר רבי לוי: כל אותו הלילה היה מלאך עומד ומגלב בידו. הוה אמר לה: אין אמרת מחי, מחינא. אין אמרת נישבק, שביקנא. וכל כך למה? שהיתה אומרת לו: אשת איש אני, ולא היה פורש.

רבי אלעזר תני לה בשם ר"א בן יעקב: שמענו בפרעה שלקה בצרעת, ואבימלך בעיצור. מנין ליתן את האמור של זה בזה, ושל זה בזה?

ת"ל: על דבר שרה, על דבר על דבר לגזירה שוה:

<< · בראשית רבה · מא · ג · >>


ג. [עריכה]

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב הה"ד (תהלים קה) ויוציאם בכסף וזהב וגו' וילך למסעיו, במסעות שהלך בהן חזר.

אמר רבי אלעזר ברבי מנחם: הלך לפרוע הקפותיו.

וגם ללוט ההולך את אברם וגו' -- ד' דברים טובים היו ללוט בעבור אברם. וילך אברם וגו' וילך אתו לוט. וגם ללוט ההולך את אברם, וישב את כל הרכוש וגם את לוט. ויהי בשחת אלהים וגו', ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך וגו'.

וכנגדו היו בניו צריכים לפרוע לנו טובות, לא דיין שלא פרעו לנו טובות אלא רעות. הה"ד (במדבר כב) וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור וגו'. ועתה לכה נא ארה לי את העם. (שופטים ד) ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים. (ד"ה ב כ) ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני מדין ועמהם מן העמונים על יהושפט. ועוד כתיב (איכה א): ידו פרש צר על כל מחמדיה.

ונכתב חטא שלהם בארבעה מקומות: (דברים כג) לא יבוא עמוני ומואבי על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. וכתיב (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה וגו'.

עמדו ד' נביאים וחתמו גזר דינם אלו הם: ישעיה וירמיה, צפניה ויחזקאל ישעיה אמר (ישעיה טו): משא מואב כי בליל שודד ער מואב נדמה כי בליל שודד קיר מואב נדמה.

ירמיה אמר (ירמיה מט): לכן הנה ימים באים נאם ה', והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה, והיתה לתל שממה ובנותיה באש תצתנה, וירש ישראל את יורשיו אמר ה'.

יחזקאל אמר (יחזקאל כה): לבני קדם על בני עמון, ונתתיה למורשה, למען לא תזכר בני עמון בגוים, ובמואב אעשה שפטים, וידעו כי אני ה'.

צפניה אמר (צפניה ב): לכן חי אני נאם ה' צבאות אלהי ישראל, כי מואב כסדום תהיה, ובני עמון כעמורה וגו':

<< · בראשית רבה · מא · ד · >>


ד. [עריכה]

היה צאן ובקר ואהלים -- רבי טוביה בר יצחק אמר: שני אהלים: רות המואביה ונעמה העמונית. דכוותה: קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך וגו'.

רבי טוביה בר רבי יצחק אמר: ב' אוהלים. רבי יוסי ברבי יצחק אמר: שתי מציאות: רות המואביה ונעמה העמונית.

אמר רבי יצחק (תהלים פט): מצאתי דוד עבדי. היכן מצאתיו?

בסדום:

<< · בראשית רבה · מא · ה · >>


ה. [עריכה]

ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט -- רבי ברכיה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אמר: בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה, ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. היו אומרים להם רועי אברהם: הותר הגזל?! היו אומרים להם רועי לוט: כך אמר הקב"ה לאברהם: לזרעך אתן את הארץ הזאת. ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד, למחר הוא מת ולוט בן אחיו יורשו, ואין אכלין, מדידהון אינון אכלין. אמר להם הקדוש ברוך הוא: כך אמרתי לו: לזרעך נתתי. אימתי? לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה.

והכנעני והפרזי אז יושב בארץ -- עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ:

<< · בראשית רבה · מא · ו · >>


ו. [עריכה]

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' -- רבי עזריה בשם ר"י ב"ר סימון אמר: כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט, כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב: ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו'. וכי אחים היו? אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו.

הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי -- אמר רבי חלבו: הבדל נא אין כתיב כאן, אלא הפרד. מה הפרדה הזו אינה קולטת זרע, כך א"א לאותו האיש להתערב בזרעו של אברהם.

אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה -- אמר ליה: אם את לשמאלה, אנא לדרומה. ואם אנא לדרומה, את לשמאלה.

אמר רבי יוחנן: לשני בני אדם שהיו להם שתי כורים, אחד של חטים ואחד של שעורים. אמר ליה: אם חטייא דידי, שערי דידך. ואם שערי דידך, חטייא דידי. מן כל אתר חטייא דידי! כך, אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה .

אמר רבי חנינא בר יצחק: ואשמאלה אין כתיב כאן, אלא ואשמאילה מן כל אתר, אנא משמאיל לההוא גברא:

<< · בראשית רבה · מא · ז · >>


ז. [עריכה]

וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן -- אמר רבי נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילים אותו מבשרו.

אמר רבי יוסי בר חנינא: כל הפסוק הזה לשון ערוה הוא, היך מה דאת אמר (בראשית לט): ותשא אשת אדוניו את עיניה וגו.'

וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה -- היך מה דאת אמר (משלי ו): כי בעד אשה זונה עד ככר לחם.

כי כולה משקה -- היך מה דאת אמר (במדבר ה): והשקה את האשה את מי המרים.

לפני שחת ה' -- היך מה דאת אמר: (בראשית לה): והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה.

כגן ה' -- לאילנות. כארץ מצרים -- לזרעים.

ויבחר לו לוט -- אמר רבי יוסי בר זימרא: כאינש דבחר פורנא דאימיה.

ויסע לוט מקדם -- הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר: אי אפשי לא באברם ולא באלוהו.

ויפרדו איש מעל אחיו, אברם ישב -- ר' מאיר אומר: אין לך בכרכים רע כסדום, כשאדם רע קורין אותו סדומי, ואין לך בעממים קשה מאמורי, כשאדם קשה הן קוראין אותו אמורי.

אמר רבי יוסי: אין לך בכרכים יפה מסדום, שחזר לוט על כל ערי הככר ולא מצא מקום יפה כסדום. ואלו היו החשובין שבהן.

ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד --

  • רעים, אלו לאלו.
  • חטאים, בגילוי עריות.
  • לה', בעבודת כוכבים.
  • מאד, בשפיכות דמים:

<< · בראשית רבה · מא · ח · >>


ח. [עריכה]

וה' אמר אל אברם וגו' -- ר' יודה אומר: כעס היה לאבינו אברהם, בשעה שפירש לוט בן אחיו מעמו. אמר הקב"ה: לכל הוא מדבק וללוט אחיו אינו מדבק?!

רבי נחמיה אמר: כעס היה לו להקדוש ברוך הוא, בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקב"ה: אני אמרתי לו: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו, כדי לירשו?! א"כ ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו, כמו שהוא רוצה בן אחיו?! הה"ד (משלי כב): גרש לץ ויצא מדון. גרש לץ, זה לוט. ויצא מדון, ויהי ריב בין רועי אברם וגו'. וישבות דין וקלון.

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה וגו' -- (שם) אהב טהר לב וחן שפתיו רעהו מלך. הקדוש ברוך הוא אוהב כל מי שהוא טהר לב, ומי שיש לו חן בשפתיו.

מלך הוא רעהו, זה אברהם, שהיה תמים וטהר לבב, ונעשה אוהבו של מקום, שנאמר: זרע אברהם אוהבו, ולפי שהיה לו חן בשפתיו, שנאמר (איוב מא): ודבר גבורות וחין ערכו, נעשה לו הקב"ה כריע, שמתוך אהבה שאהבו.

אמר לו: לזרעך נתתי את הארץ הזאת:

<< · בראשית רבה · מא · ט · >>


ט. [עריכה]

וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה גו' ושמתי את זרעך כעפר הארץ.

  • מה עפר הארץ, מסוף העולם ועד סופו, כך בניך יהיו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו.
  • ומה עפר הארץ אינו מתברך אלא במים, אף ישראל אינן מתברכין אלא בזכות התורה, שנמשלה למים.
  • ומה עפר מבלה את כלי מתכות והוא קיים לעולם, כך ישראל כל עובדי כוכבים בטלים והם קיימים.
  • ומה עפר, עשויה דייש, אף בניך, עשויין דייש לעובדי כוכבים, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא): ושמתיה ביד מוגיך וגו'.

מה הוא מוגיך? אילן דממיגין מכתיך, דמלחלחין מחתיך, אפילו כן, לטובתיך משקשקין ליך מן חוביך. היך מה דאת אמר (תהלים סה): ברביבים תמוגגנה.

(ישעיה נא) אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה. מה היו עושים להם? מרביצים אותן בפלטריות, ומעבירין רדיה עליהם.

רבי עזריה משם ר' אחא: סימן דא סימן טב. מה פלטייא זו מבלה את העוברים ואת השבים והיא קיימת לעולם, כך בניך מבלים את כל העובדי כוכבים, והן קיימים לעולם:

<< · בראשית רבה · מא · י


י. [עריכה]

קום התהלך בארץ -- תני הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה, קנה עד מקום שהלך, כדברי רבי אליעזר, שהיה ר' אליעזר אומר: הילוך קנה. וחכמים אומרים: לא קנה, עד שיהלך לארכה ולרחבה.

אמר רבי יעקב בן זבדי: טעמיה דר' אליעזר קום התהלך בארץ וגו'.

<< · בראשית רבה · מא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.