ביאור:תוספתא/שביעית/ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת שְׁבִיעִית פֶּרֶק ה[עריכה]
קדושת שביעית וחובת הביעור[עריכה]
פֵּרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ חוּצָה לָאָרֶץ - מְבַעֲרָן בִּמְקוֹמָן. דִּבְרֵי רַבִּי.
אין להוציא פירות שביעית לחו"ל, ואם יצאו – מחלוקת על מקום הביעור שלהם כשמגיע הזמן. |
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְבִיאָן לָאָרֶץ וּמְבַעֲרָן בָּאָרֶץ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה, ז) "בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל".
אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
אֲנִי רָאִיתִי אֶת שִׁמְעוֹן בַּר כָּהֲנָא,
שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן שֶׁלִּתְרוּמָה בְעַכּוֹ, וְאָמַר:
"זֶה בְּיָדִי מִקִּילִיקֵיאָה." מחוז באסיה הקטנה סמוך לסוריה
וְגָזְרוּ עָלָיו שֶׁיִּשְׁתֵּהוּ בַסְּפִינָה.
עֲלֵי תְמָכָא שחליים, lepidium; eryngium וְהַחַרְחֲבִנָּה, עֲלֵי וֶרֶד וַעֲלֵי מֵילָת, fraxinus
וְיֵשׁ לָהֶן בֵּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בֵּעוּר.
עִקַּר הַבָּלְבּוֹסִין, bolbos: בצל שוטה עִקַּר וֶרֶד וְעִקַּר מֵילָת, בעיקרים (גזעים) אין שימוש.
אֵין לָהֶן שְׁבִיעִית, וְלֹא לִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית,
אֵין לָהֶן בֵּעוּר, וְלֹא לִדְמֵיהֶן בֵּעוּר.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: דְּמֵיהֶן מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
אָמַר לָהֶם: מַחְמִיר אֲנִי בִדְמֵיהֶן יוֹתֵר מִן הָעִקָּר.
שֶׁמֶן שֶׁלַּשְּׁבִיעִית - מַדְלִיקִין בּוֹ.
מְכָרוֹ וְלָקַח בּוֹ אַחֵר - אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.
הַשַּׁלְשׁוּשִׁית, צמח לצביעה, crozophora tinctoria הַחַלְבֵּנִין לדעת לעף, פלורה, euphorbia tinctoria
וְהַיִּרְעֲנָה וְהַבּוֹרִית וְהָאָהָל, צמחים שהשתמשו בהם לנקות ידיים ולכביסה
יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית,
יֵשׁ לָהֶן בֵּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בֵּעוּר.
עִקַּר חָרוּב, וְעִקַּר הָגֶה, קוץ הגמלים, alhagi camelorum וְעִקַּר הָאוֹג, עץ הסומק, rhus coriaca
וְהַפֶּרַחְבְּלִין, לא מזוהה וְהָאֹרֶן, הוא עץ הדפנה, ער אציל, laurus nobilis
אֵין לָהֶן בֵּעוּר, וְלֹא לִדְמֵיהֶן בֵּעוּר.
דָּן וּבֶצֶר לא זוהו וְזֶרַע סָטִיס איסטיס משמש לצביעה: isatis tinctoria
נִזְרָעִין בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְלַאכְתָּן.
הַצַּבָּעִין וְהַפַּטָּמִין לוֹקְחִין מֻרְסָן מִכָּל מָקוֹם, וְאֵין נִמְנָעִין.
אֲבָל מוֹכְרִין אוֹתָהּ אֵבָרִין אֵבָרִין עַל גַּבֵּי מוֹטוֹת.
לֹא יְהֵא מֵבִיא כְלָבִים כֻּפְרִין, מהכפר וְחֻלְדּוֹת הַסְּנָאִין, וַחֲתוּלִין, וְקוֹפוֹת,
הרחבת האיסור המופיע בע"ז, א ו-ז. רשב"א התיר את כל אלו בתוספתא ע"ז ב, א. |
אֲבָל מוּרְיָס וּגְבִינַת בֵּית הִינִיקִי, מביתיניה
וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן,
מֻתָּר לְמָכְרָן לְגוֹי וְלִשָּׂכֵר עֲלֵיהֶן.
לֹא יְהֵא לוֹקֵט יַרְקוֹת שָׂדֶה וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
אַף יִסְכֹּר פּוֹעֲלִין וְיַכְנִיסוּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
לָקַח הַבְּכוֹר לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ אוֹ לָרֶגֶל,
וְלֹא צָרַךְ לוֹ, מֻתָּר לְמָכְרוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנּוּ אֶלָּא בְדָמָיו.
לוּלַבֵּי הָאֵלָה, pistacia וְהַבָּטְנָא, pistacia vera וְהָאַטָּדִין, lyceum וְהָאֲדָל. lepidium latiforum
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֶעָלִים עִם הַלּוּלַבִּין, יֵשׁ בֵּעוּר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לַלּוּלַבִּין אֵין בֵּעוּר,
אֲבָל לֶעָלִים יֵשׁ בֵּעוּר, מִפְּנֵי שֶׁנָּשְׁרוּ מֵאֲבִיהֶן.
וְכֻלָּן שֶׁנִּכְנְסוּ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית לַשְּׁבִיעִית,
אוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, נִדּוֹנִין כָּאִילָן,
חוּץ מִן הָאֲדָל, שֶׁנִּדּוֹן כַּיָּרָק.
הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן יְשַׁעְיָה הַבַּשָּׂם לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה מִשֵּׁם רַבִּי טַרְפוֹן,
עֲלֵי זֵיתִים וַעֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי חָרוּבִין, אֵין לָהֶן בֵּעוּר לְפִי שֶׁאֵינָן כָּלִין.
השימוש בפירות שביעית[עריכה]
הַוֶּרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן יָשָׁן - יְלַקֵּט אֶת הַוֶּרֶד, וְהַשֶּׁמֶן מֻתָּר.
יָשָׁן בְּחָדָשׁ - חַיָּב בַּבֵּעוּר.
הֶחָרוּבִין חֲדָשִׁין שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן - יְלַקֵּט אֶת הֶחָרוּבִין, וְהַיַּיִן מֻתָּר.
יְשָׁנִין בְּחָדָשׁ - חַיָּבִין בַּבֵּעוּר.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב וְהַסְּאָה צתרא ורודה, satureia thymbra וְהַקּוֹרָנִית thymus capitatus
שֶׁהִכְנִיסָן לָעֵצִים, מַסִּיקִין בָּהֶן;
לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, אֵין מַסִּיקִין בָּהֶן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף קְלָחִין שֶׁלְּבֵין הַשְּׁלָחִין שֶׁיָּבְשׁוּ,
אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.
חָצִיר וְיַרְקוֹת שָׂדֶה שֶׁלִּקְּטָן לְהָטֵן בָּהֶן,
בניגוד להלכה טו, שאם התכוון להסיק – יסיק, כאן אם התכוון להטן – לא יטן, כי החציר ראוי למאכל בהמה, ומקובל להשתמש בו לצורך זה. |
אֵין רַשַּׁי לְהָטֵן לטנן, ללחלח חטים בָּהֶן.
לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, רַשַּׁי לְהָטֵן בָּהֶן.
עִרִית Asphodelus שֶׁלְּקָטָהּ לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְבַעֵר.
נְתָנָהּ תַּחַת הַכַּר, כדי להבריח את הנחשים, פליניוס הֲרֵי הִיא כִמְבֹעֶרֶת.
תֶּבֶן שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, אֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ
לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַטִּיט.
אִם נְתָנוּהוּ אֲחֵרִים, הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר.
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בַתֶּבֶן וּבַקַּשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית - יֻצַּן.
מוֹכְרִין אָכְלֵי אָדָן ואָכְלֵי בְהֵמָה לִקַּח בָּהֶן אֹכֶל אָדָם,
וְאֵין מוֹכְרִין אָכְלֵי בְהֵמָה לִקַּח מֵהֶן אָכְלֵי בְהֵמָה,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָכְלֵי אָדָם לִקַּח בָּהֶן אָכְלֵי בְהֵמָה.
פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת.
בניגוד לפשט הכתוב (ויקרא כה, ז), שהחיה והבהמה אוכלות. ראו גם בהלכה יט. |
אִם הָלְכָה בְהֵמָה מֵאֵלֶיהָ לְתַחַת תְּאֵנָה, וְאוֹכֶלֶת בַּתְּאֵנִים,
לְתַחַת חָרוּב וְאוֹכֶלֶת בֶּחָרוּבִין,
אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחְזִירָהּ מִשָּׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה, ז) "בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל."
מַאֲכִילִין אֶת אַכְסַנְיָא חיילים האוכלים על שולחן התושבים פֵרוֹת שְׁבִיעִית,
וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ,
שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ,
אוֹ שֶׁקָּצְצוּ שהטילו אחריות כללית מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו,
מַאֲכִילִין אוֹתוֹ פֵרוֹת שְׁבִיעִית.
אֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה פורעים חוב של כתובה פֵרוֹת שְׁבִיעִית,
אֲבָל נִזּוֹנֶת הִיא מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ.
סְפָחִין שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, אֵין תּוֹלְשִׁין אוֹתָן בַּיָּד,
ספחי שביעית נלקטים בשינוי, בעזרת סכין ולא ביד. |
אֲבָל חוֹרֵשׁ כְּדַרְכּוֹ, וּבְהֵמָה רוֹעָה כְדַרְכָּהּ.