ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת עבודה זרה פרק שני

העברת בהמות לגויים

(א)

לוקחין מהן בהמה לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום

וכשם שלוקחים מהן בהמה לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום

ראו משנה א, ו. אסור למכור אבל מותר להחזיר את הבהמה ואת העבד שנלקחו לנסיון.
הקלה נוספת היא שניתן למכור להם גם בהמות אם משגיחים עליהן עד השחיטה.הגוי יכול גם להקריב קרבן, ראו שקלים א, ה. קל וחומר שאפשר לקנות את בהמתו לקרבן, למרות האמור במשנה ב, א. בהמשך הברייתא מובאות מחלוקות: רשב"ג מתיר למכור לגויים חיות קטנות; ר' יהודה מתיר למכור להם בהמה שבורה – ראו גם משנה א, ו.
ריב"ב מפרש את האיסור של מכירת הבהמה כחלק מדיני שבת, ולכן מתיר למכור סוס שמיועד לרכיבה ולא לחריש; אבל חכמים אוסרים כי עלול להקריב אותו או להלחם בעזרתו.

כך לוקחין מהן עבדים ושפחות לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום
כל זמן שאתה רשאי להחזיר לישראל - אתה רשאי להחזיר לעובדי כוכבים
אי אתה רשאי להחזיר לישראל - אי אתה רשאי להחזיר לעובדי כוכבים
מוכר ישראל בהמתו לעובד כוכבים על מנת לשחוט: ישראל עומד על גביו והעובד כוכבים שוחט.
לוקחין מהן בהמה לקרבן, ואינו חושש משום רובע משום נרבע משום מוקצה משום נעבד
וכשם שאין מוכרין להן בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה
ואף במקום שמוכרים להן בהמה דקה אין מוכרין להן חיה דקה
רשב"א אומר: מוכרין להן כלבים שגורין, חולדות סנאין, חתולות וקופות
דברים המנקין את הבית.
וכשם שאין מוכרין להם כך אין מחליפין להם, לא רעים ביפין ולא יפין ברעים
לא שבורין בשלמים ולא שלמים בשבורין
ר' יהודה מתיר בשבורה, מפני שאינה יכולה להתרפאות
אמרו לו והרי הוא מרביעה והיא יולדת!
רבי יוסי בן בתירה מתיר בסוס, שאינו עושה מלאכה בשבת שחייבין עליה חטאת
וחכמים אוסרין משום שני דברים: משם כלי זיין ומשם בהמה גסה
אין מוכרין להם לא כלי זיין, ולא זיין, ואין משחיזין להם את הזיין
ואין מוכרין להם לא סדין ולא כבלין ולא קולרין ולא שלשלאות של ברזל.

(ב)

אחד העובד כוכבים ואחד הכותי, מוסרין להם בחו"ל שדות גזוזות, תבואה קצורה ואילנות קצוצין
ר' יהודה אומר: שחת לגוז על מנת שתיגוז, תבואה לקצור על מנת שתקצר
אילנות לקוץ על מנת לקוצצן.

כניסה לאצטדיון

העולה לסרטיאות של עובדי כוכבים אסור משום עבודת כוכבים, דברי ר' מאיר
וחכמים אומרים: בזמן שמזבלין אסור משום עבודת כוכבים

ואם אינם מזבלין אסור משום מושב לצים.

תחילת הברייתא – ראו משנה א, ח.
ההמשך קשור לאיסור בניית האצטדיון, ראו משנה א, ז. הדיון הוא אם מותר להכנס לאצטדיון, שבו היו גם הורגים יהודים. ההיתר הוא משום שצווח ומציל את הנפשות, כלומר צועק "לחיי" ואם גבר קולו על קולות הצועקים למוות – הלודר לא יהרג.

ההולך לצטריונין ורואה את הנחשים ואת החברים,
מוליון סגילאדין סגילאדה מיני קומדיות – אסור, משום מושב לצים
שנאמר (תהלים א א) ובמושב לצים לא ישב
אלה מדות שמביאין את האדם לידי בטול תלמוד תורה.
העולה לתרטיאות של עובדי כוכבים, אם צווח מפני צורך מותר, ואם מתחשב ה"ז אסור.
היושב באסטרין הרי זה שופך דמים
ר' נתן מתיר משום שני דברים: מפני שצוח ומציל את הנפשות ומעיד על האשה שתנשא.
הולכין לצטריונין מפני שצווח ומציל את הנפשות, ולכרקמים מפני יישוב מדינה
ואם מתחשב הרי זה אסור.

השכרת ומכירת נכסים לגוי

(ג)

אין משכירין להם בתים שדות וכרמים
ואין נותנין להן אריסיות וקבולת בהמה, אחד העובד כוכבים ואחד הכותי

במה דברים אמורים? בארץ ישראל. ובסוריא משכירין בתים אבל לא שדות

ראו משנה א, ח-ט.
למרות שאין להשכיר בית לגוי עובד ע"ז, מותר להשכיר לו עסק, וראו גם משנה ג, ד, שהקילו בבתי עסק, אבל רשב"ג חולק על כך.
רשב"א מחמיר בהשכרת שדה ואוסר אותה גם בחו"ל.

כאן וכאן בא"י ובסוריא לא ישכיר אדם שדהו לעובד כוכבים, דברי ר"מ
רבי יוסי אומר: אף בא"י משכירין בתים, ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות
ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו.
כאן וכאן לא ישכיר ישראל את ביתו לעובד כוכבים, שבידוע אם ידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים
אבל משכירין להם אוריאות אוצרות ופונדקיות, אע"פ שבידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים
משכיר ישראל ביתו לכותי, ואינו חושש שמכניס בתוכו עבודת כוכבים
רבן שמעון בן גמליאל אומר: בכל מקום לא ישכיר ישראל מרחץ לעובד כוכבים
מפני שנקראת על שם ישראל, ורוחצין בו בשבת
ר' שמעון בן אלעזר אומר: בכ"מ לא ישכיר ישראל שדהו לעובד כוכבים
מפני שנקראת על שם ישראל, ועושין עובדים בה ביו"ט.