ביאור:תוספתא/סוטה/ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת סוטה פרק תשיעי[עריכה]
צמצום דין עגלה ערופה[עריכה]
נמצא בעבר הירדן - היו עורפין
שנאמר (דברים כא א) 'כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה', לרבות עבר הירדן
לעניין עבר הירדן ראו ספרי דברים רה. |
אמר לו ר' יוסי בר' יהודה: אינו אלא חנוק ומושלך בשדה. שמא עורפין היו? - לכך נאמר 'חלל'
א"כ למה נאמר 'נופל'? - אלא שאפילו הרוג ותלוי באילן - לא היו עורפין
דין המדידה[עריכה]
אפילו אם ברור לעין מהי העיר הקרובה – יש למדוד. (אבל אם נמצא בעיר ולא בשדה – אין עורפים עגלה.) |
(ב)
כיצד עושין לו? שלוחי ב"ד יוצאין ונוטלין סימניו, וחופרין וקוברין אותו
לעניין דרך הסימון ראו תוספתא מע"ש ה, ט. |
ומציינין את מקומו עד שיבואו לב"ד שבלשכת הגזית, וימודו.
נמצא סמוך לספר, לעיר שיש בה עובדי כוכבים, או לעיר שאין בה ב"ד – לא היו מודדין
אם היה עיר עובדי כוכבים בינתים או סמוכה לירושלים - לא היו מודדין
אלא מניחין אותה ומודדין חוצה לה.
מקום גיתה עריפת העגלה ותפיסתה - הרי זו אסורה
כמה היא תפיסתה? ארבעים - רבי אומר חמשים - אמה.
מי שאמר זה לא אמר זה[עריכה]
הזקנים אומרים (דברים כא ז) 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'
הדרשה על העגלה מופיעה גם במשנה ט, ו ובספרי דברים רי. חלק מהדרשות האחרות, ודרשות נוספות מופיעות בספרי במדבר פח. |
ורוח הקדש אומרת (שם) 'ונכפר להם הדם'. ג' דברים, מי שאמר זה לא אמר זה
כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר יג כז) 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו' - אמר יהושע
כלב אמר: (במדבר יג ל) 'עלה נעלה וירשנו אותה'
מרגלים אמרו (במדבר יג כח) 'אפס כי עז העם היושב בארץ'
ג' דברים זה בצד זה. מי שאמר זה לא אמר זה
כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית לח כה) 'ותאמר הכר נא למי החותמת' וגו' - אמרה תמר
(בראשית לח כו) 'צדקה ממני' - אמר יהודה
ורוח הקדש אומרת (שם) 'ולא יסף עוד לדעתה'
ג' זה בצד זה. מי שאמר זה לא אמר זה, ומי שאמר זה לא אמר זה
כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל א ד ח) 'אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה' –
אמרו כשירין שבהן. רשעים שבהן אמרו: (שם) 'אלה הם האלהים המכים' וגו'
עשר מכות היו לו, ושלמו. שלמו עשר מכותיו במדבר
גבורים שבהן אמרו (שמואל א ד ט) 'התחזקו והיו לאנשים פלשתים', ג' דברים זה בצד זה,
כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים ה כח) 'בעד החלון נשקפה' וגו', אמרה אמו של סיסרא
(שופטים ה כט-ל) 'חכמות שרותיה' וגו', 'הלא ימצאו יחלקו' וגו'
(שופטים ה לא) 'כן יאבדו כל אויבך' וגו' - אמרה רוח הקדש. שלשה דברים זה בצד זה וגו'
כיוצא בדבר אתה אומר (ירמיה כו יח) 'מיכה המורשתי היה נביא בימי חזקיה מלך יהודה'
ומה היה מתנבא (ירמיה כו יט) 'ויאמר אל כל עם יהודה לאמר
כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער
ההמת המיתוהו חזקיה מלך יהודה וכל יהודה? הלא ירא את ה' ויחל את פני ה'
וינחם ה' על הרעה אשר דבר עליהם
ואנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו' - אומרים כשרים שבהם.
רשעים שבהן אמרו (ירמיה כו כ-כג) 'וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריה בן שמעיהו מקרית היערים
ויתנבא על הארץ הזאת ועל העיר הזאת ככל דברי ירמיהו
וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל העם את דבריו, ויבקש המלך המיתו
וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים, וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים
אל נתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים ויוציאו את אוריהו ממצרים
ויביאוהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם'
אמרו: כשם שאוריהו נתנבא ונהרג - כך ירמיהו חייב ליהרג
שנאמר (ירמיה כו כד) 'אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו
לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו' כל פרשה זו ערובי דברים. מי שאמר זה לא אמר זה
כיוצא בדבר אתה אומר (נחום א א-ד) 'משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי
אל קנא ונוקם ה' נוקם' וגו', 'ה' ארך אפים וגדל כח' וגו', 'גוער בים' וגו',
כל פרשה זו ערובי דברים, מי שאמר זה לא אמר זה שהרי 'אל קנא' סותר את 'ארך אפים'
כיוצא בדבר אתה אומר (תהלים נח א-ד) 'למנצח אל תשחת לדוד מכתם,'
'האומנם אלם צדק' וגו', 'אף בלב עולות' וגו', 'זורו רשעים מרחם' וגו'
כל הפרשה זו ערובי דברים, מי שאמר זה לא אמר זה 'אל תשחת' סותר את 'זורו רשעים'
כיוצא בדבר אתה אומר (שיר השירים ח ה) 'תחת התפוח עוררתיך' אמרה רוח הקדש
(שיר השירים ח ו) 'שימני כחותם על לבך' וגו' - אמרה כנסת ישראל
(שם) 'כי עזה כמות אהבה' - אמרו עובדי כוכבים. ג' דברים זה בצד זה וכו'.