ביאור:תהלים ל ז
תהלים ל ז: "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי 'בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם'."
תרגום ויקיטקסט: - אני נזכר בתקופה שלפני המגיפה: חייתי בשלווה , אמרתי בליבי שבוודאי לא אתמוטט לעולם ; הייתי בטוח שהשלווה תימשך לנצח -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים ל ז.
עצות
[עריכה]1. בפסוקים הקודמים תיאר המשורר את הצלתו המופלאה ממחלה קשה. בפסוק הנוכחי הוא מתאר את מצבו הנפשי לפני המחלה: הוא היה בשלוה , והיה בטוח שלא יתמוטט לעולם: "כשהייתי בשלוה , אמרתי ' לעולם לא אנטה לפול'" ( מצודות ) . ומשתמע מכאן, שהוא לא אמר דברי תפילה לה': "אמרתי לעצמי "בל אמוט לעולם", אבל לא אמרתי לה' "עזור לי לא להתמוטט לעולם"". המחלה גרמה למשורר להבין שבריאותו תלויה בה', והוא חזר לקרוא ולהתחנן אליו (פסוק ט) . "אני חשבתי שהחיים והבריאות הם טבעיים, עד שכל עוד שהגוף בריא הטבע נותנת שלא אחלה; וזה שאמר אני אמרתי בשלוי , רוצה לומר, שכל עוד שאהיה שלו בגופי ולא ימצא בקרבי איזה הירוס ע"י ריב היסודות ומזגי הגוף ופרודם, בל אמוט לעולם
- אבל עתה נודע לי, שהחיים הם השגחיים, תלוים בחפץ ה' ורצונו -" ( מלבי"ם ) .
2. המשורר - דוד המלך - מדבר בשם עם ישראל, שניצל ממגיפת הדבר בימי דוד (ראו פסוק א ). דוד פקד את העם (שמואל ב כד) , ולא טרח לקחת כופר נפש כמצווה בתורה (שמות לא) , כי היה בטוח שהמצב איתן, ולא העלה בדעתו שתבוא מגיפה. המגיפה גרמה לעם להבין שבריאותו תלויה בה', ולגייס כספים לבניין המקדש בהר הבית.
והמסר משני הפירושים: לא להיות שאננים. גם כשאנחנו בשלווה, לזכור שאנחנו עלולים להתמוטט בכל רגע, ולקרוא אל ה' שישמור עלינו.
הקבלות
[עריכה]ה' איפשר לדוד לחיות ב משובה , (תהלים כג ג): "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב , יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ". אמנם, דוד שם לב שהשלוה גרמה לו לבטחון עצמי מופרז, (תהלים ל ז): "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי 'בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם'"(ראו עולת ראי"ה על הפסוק) . מכאן הגיע למסקנה, שכדי להינצל מחטא יש להימנע משלוה מוגזמת, (תהלים ד ה): "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה"( פירוט ).
את המסקנה הזאת הוא לימד לשלמה בנו, שאמר ב (משלי א לב): "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"( פירוט ) , ודומה לזה ב (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג"( פירוט ), (משלי יט טו): "עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה, וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב"( פירוט ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2025-01-01.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שלוה גורמת לבטחון עצמי מופרז
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-30-07