ביאור:תהלים ל יג
תהלים ל יג: "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ."
תרגום ויקיטקסט: - הצלת את חיי כדי שהשיר לכבודך יזמר (יתנגן) לנצח, ולא יידום (ישתוק); ולכן, ה' אלהיי, אני מתחייב להודות לך לעולם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים ל יג.
דקויות
[עריכה]מיהו הכבוד , ואיך הוא מזמר ?
[עריכה]1. כבוד הוא כינוי לנפש האדם (אולי על-שם ה כבד - איבר חיוני שהחיים תלויים בו):
- מקביל לנפש, (בראשית מט ו): "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי , בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי ";
- מקביל לחיים, (תהלים ז ו): "יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי , וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי , וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה";
- מקביל ללב ובשר, (תהלים טז ט): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי , אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח";
- מקביל ללב ויודע לזמר, (תהלים קח ב): "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי "
- מתעורר ומנגן, (תהלים נז ט): "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר"
בפסוק שלנו, המשורר ניצל ממוות, ולכן כבודו (כבדו, ליבו, נפשו) יכול לזמר לה' ( מלבי"ם , מצודות ) .
- אמנם, לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "למען יזמרך כבודי ", כמו בפסוקים האחרים.
2. כבוד הוא כינוי למזמור שנכתב לכבוד ה', כמו במזמור הקודם, (תהלים כט א): "מִזְמוֹר לְדָוִד: הָבוּ לה' בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לה' כָּבוֹד וָעֹז"(דעת מקרא) . יזמרך - אמנם בניין פיעל, אבל ייתכן שיש לקרוא כבניין פועל - יזומר לך . השיר שנכתב לכבודך יושר לך ללא הפסקה.
מה זה למען?
[עריכה]המילה למען מציינת מטרה של פעולה, והיא ממשיכה את הפסוק הקודם: "הפכתי מספדי למחול לי... למען יזמרך כבוד". המשורר מבין, שה' הציל אותו ממוות למען מטרה מסויימת - כדי שהשיר לכבוד ה' ימשיך להתנגן. דוד המלך הקדיש חלק גדול מחייו לכתיבת שירים לכבוד ה'; הוא הבין שהתכלית הזאת יקרה בעיני ה', ולמענה ה' החזיר אותו לחיים. הפרק הקודם קורא לבני ישראל ("בני אלים") לשיר לה' שירי כבוד, (תהלים כט א): "הָבוּ לה' כָּבוֹד וָעֹז". בפרק שלנו מסופר שעם ישראל ניצל מהמגיפה כדי שיוכל להמשיך ולשיר שירי כבוד לה'. "ואם-כן, אחר שעקר התכלית שבעבורו החיית אותי היה כדי שאזמר לך, לכן גם אני אעשה כן, וה' אלהי לעולם אודך" ( מלבי"ם ) . לפירושים נוספים ראו 'דעת מקרא' ובהערת השוליים שם.
הקבלות
[עריכה]1. בפסוק י מתוארת תפילת המשורר בעת המגיפה, "מַה בֶּצַע בְּדָמִי , בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת? הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ?" ( פירוט ). פסוקנו מתאר את קבלת התפילה: ה' הציל אותו כדי ששיר הכבוד שלו לא יידום , ולכן הוא חייב להודות לה' לעולם .
2. רעיון דומה נמצא ב (תהלים קטו יז): "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה; וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ". המתים אינם יכולים להלל את ה', אבל אנחנו ניצלנו ולכן נברך את ה' לעולם.
3. כשאדם בצרה, לפעמים הוא צריך לעבוד את ה' בדממה , למשל ב (תהלים לז ז): "דּוֹם לה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ"( פירוט ), (עמוס ה יג): "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא"( פירוט ), (תהלים סב ב): "אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי"( פירוט ); אבל כשניצל מהצרה, עליו להודות לה' ולא לידום .
4. ראו גם: למען שמו .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2025-01-01.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לאחר שניצלנו ממוות, נזמר לכבוד ה' בלי הפסקה
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-30-13