ביאור:תהלים כז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




אחת שאלתי מאת ה'[עריכה]

גם כשאדם מוקף בצרות ועמוס בבעיות, הוא צריך לזכור מה המטרה העיקרית שאליה הוא שואף:

(תהלים כז ד): "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"

בתחילת הפרק מתאר דוד אויבים המתקרבים אליו כדי לאכול את בשרו, חונים סביבו ונלחמים בו. אך גם כשגופו נמצא בתוך סערת המלחמה, נשמתו נמצאת בעולם אחר -

אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש = יש רק בקשה אחת שמעניינת אותי וחשובה לי, יש רק דבר אחד שאותו אני רוצה יותר מכל - שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' - לשבת בבית המקדש ולהיות קרוב אל ה' כל ימיי: " "איני שואל דברים רבים לפי התחדש הצרכים, שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה אחרת - רפואה, מזונות, הצלה מהאויב וכדומה - רק שאלה אחת שאלתי בעבר, ואותה אבקש תמיד בעתיד, כי בשאלה זו כלולים כל השאלות... על-ידה אגיע לכל הצרכים הפרטיים..." " (מלבי"ם) .

ואפשר לפרש:

אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש = הבקשה שלי היא "אחת": אני מבקש מה' שייתן לי אחדות בנשמה, שלא יהיה פיצול ושלא יהיו סתירות בנפשי; שייתן לנו אחדות בעם ישראל, שלא יהיו מחנות שנלחמים ואוכלים זה את זה. כדי להגיע לזה, אני מבקש לשבת בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' , כי רק הקשר עם ה', שהוא האחד והיחיד, מביא את הנפש ואת העולם לאחדות (ע"פ גליה) .

ביקר = בדק וחקר ( רש"י על-פי מנחם) ; ויש שפירשו: ביקר = בא בכל בוקר (רש"י על-פי דונש) .   ולבקר בהיכלו = אני מבקש שתהיה לי היכולת לבוא אל היכל ה' בכל בוקר, לשבת שם ולעסוק בתורה בעיון - לבדוק ולחקור את דבר ה' (רס"ג, מצודות) .

גם בסערת המלחמה, דוד עדיין לא מבקש מה' שיציל אותו מהאויבים; לפני כן, הוא מבקש ממנו שיציל אותו משקיעה בעולם החומר. הוא מבקש:

  • לשבת בבית ה' - בגופו,
  • לחזות בנועם ה' - להיות מחובר אל ה' ברגשותיו,
  • ולבקר בהיכלו - לעסוק בדבר ה' בשכלו.

הוא מבקש לשמור תמיד על קשר עם ה'; לא לתת לעולם החומר לשטוף ולאטום את עולם הרוח והשכל. זו הבקשה מספר אחת של איש עובד ה'.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

מה הקשר בין מלחמה לבין בית ה'?[עריכה]

בפסוקים הקודמים מתאר המשורר מלחמה קשה, (תהלים כז ב): "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי, צרי ואיבי לי - המה כשלו ונפלו. אם תחנה עלי מחנה, לא יירא לבי; אם תקום עלי מלחמה, בזאת אני בוטח". בפסוק שלנו הוא עושה מעבר חד, ומציין שהוא רוצה לשבת בבית ה'. מה הקשר?

1. ייתכן שהפסוק שלנו נועד להדגיש עד כמה הוא בוטח בה': "אני ממש לא מתרגש מהמלחמה, זה לא מעניין אותי ולא מטריד אותי, אני בטוח שה' יעזור לי לנצח; אני כבר חושב על היום שאחרי הנצחון, שבו אזכה לשבת בבית ה'".

2. ייתכן שהפסוקים הקודמים נועדו להדגיש עד כמה חשוב לו לשבת בבית ה': "שלא תחשבו שאני רוצה לשבת בבית ה' מתוך פחד, כדי לברוח מאויבים, שהרי אני בטוח שאויבי ייכשלו וייפלו! אני רוצה לשבת בבית ה' רק מסיבה אחת - כדי לחזות בנועם ה'": " "שאשב בבית ה' טוב לי מללכת למלחמה ולנצח!" " ( מצודות ) .

3. לדוד היו, בנוסף לאויבים מחוץ שרצו לאכול את בשרו , גם אויבים מבית - כגון אבשלום שהיה שאר בשרו . מלחמת האזרחים שהתחוללה בעם ישראל נבעה מכוחות הפירוד והריחוק מה'. דוד מבקש, בשם כל עם ישראל, שיזכה לשבת בבית המקדש ולדבוק בה', ואז ממילא תהיה אחדות ולא יהיה צורך במלחמות (ע"פ גליה) .

גם בספר שמואל מתוארים שני רצונותיו של דוד - מצד אחד הרצון לנצח את אויביו הרוצים להרגו, ומצד שני התשוקה לחזור לירושלים אל בית ה', (שמואל ב טו כה): "ויאמר המלך לצדוק 'השב את ארון האלהים העיר; אם אמצא חן בעיני ה', והשבני והראני אתו ואת נוהו'". " "מזמורנו משלים אפוא את המסופר בספר שמואל. שם מובא התיאור המעשי, החיצוני, של בריחתו של דוד ושל מאמציו לחזור לירושלים. דוד בורח למחניים , עורך מחדש את צבאו וחוזר ככובש לירושלים לאחר מפלת המורדים ומות אבשלום. כאן, בתהלים, מתגלים לנו מסתרי לבבו, המאבק הפנימי בנפשו המביא אותו למאבק הצבאי הגלוי, האמונה, התקוה, והתפילה לחזור אל בית ה'" " ( הורני ה' דרכך / אברהם ישראל שריר ) .

4. כדי שהאדם יהיה ראוי לשבת בבית ה' ולהשיג השגות רוחניות, הוא צריך להתאמץ, וזה כולל בין השאר גם לצאת למלחמה, להפיץ את כבוד ה' בעולם. דוד מדגיש, שכל מטרתו במלחמותיו היא לעבוד את ה' כך שיהיה ראוי לחזות בנועם ה' .

המלחמה מביאה את דוד לאמונה בגדלות הבורא, שעזר לו לנצח. כשדוד מרחיב את ממלכתו, הוא זוכה לראות צדדים נוספים במציאות ה', דרך כיבושיו הארציים והרוחניים. הישיבה בבית ה' היא גם השבה - דוד משיב את לב בני האדם אל ה', וה' משיב לו בתובנות והשגות רוחניות שהוא השיג תוך כדי מלחמה, בראיית מציאות ה' בבריאה (ע"פ גליה) .

5. ייתכן שהמלחמה, המתוארת בפסוקים הקודמים, היא בעיקרה מלחמה רוחנית - מלחמה נגד אויבים המקטרגים על עם ישראל, ולכן הדרך לנצח אותם היא לשבת בבית ה': " "בתחילת הפרק מתוארים יראה ופחד שדוד גובר עליהם מכוח אמונתו בה'... ופתאום במעבר חד עובר דוד לספר על כיסופיו המיוחדים לה'... משאלת לב זו עומדת לכאורה כשאיפה בפני עצמה שאינה קשורה למצוקה ולמלחמה שמתוארות לפניה. יתרה מכך - לכאורה יש כאן מעין "בריחה" מהמלחמה הנקרית לרגלי דוד, ומציאת מסתור ומקלט תחת סוכת ה' ואהלו... וכי זו דרכו של דוד לברוח מפני אויביו ולהסתתר בשאיפות רוחניות מתבדלות? האם זהו ד" "וד האומר "ארדוף אויבי ואשמידם", הלוחם "מלחמות ה'" בעוז ובגבורה? ..."

"דוד נמצא במצוקה. חז"ל מבארים שהמרעים הבאים לאכול את בשרו, הם המקטרגים הגדולים על ישראל, המשווים אותו לאומות העולם... דוד מתאר את בטחונו בה', שיעזור לו מול קטרוג זה על עם ישראל, בהיות ה' אורו וישעו, מעוזו ומבטחו. הסיבה לבטחונו של דוד היא בכך שישנה דרך סלולה, יש נתיב אותו הורה משה ובעקבותיו צעדו הכהנים הגדולים. "בזאת אני בוטח" - "בזאת יבוא אהרון אל הקודש" - הבטחון לפי הבנת חז"ל הוא סדר העבודה הפנימית של הכהן הגדול או מנהיג הדור, שמכוחו נושע הכלל כולו..."

"דוד אינו בורח מהמערכה כאשר הוא עולה אל בית ה', ומסתתר מפני הקרב בהיכלו, כפי שמשה אינו זונח את עמו כאשר הוא יוצא מחוץ למחנה. דוד יודע, שתפקיד המנהיג בעת משבר הוא לעלות בקודש אל שיאים נעלים של בקשת ה' וקרבת אלוקים, לבקש רוממות השגה, בכך לנצח את המאבק ולזכות בכפרה. דווקא בהיותו בצור ובאוהל יגבר על המקטרגים: "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי". מתחזק הוא להתאמץ להמשיך ולבקש את פני ה' ואת דרכיו, כי בכך תלויה ישועת עם ישראל כולו." " ( דרכי תשובה דוד המלך בעקבות משה רבנו / אירית לוין ) .

6. ולענ"ד, הניגוד החד בין הפסוקים ממחיש את הניגוד שנמצא בתוך נפשו של המשורר, הנעה בין עולם החומר לבין עולם הרוח, "רצוא ושוב", בין הרצון לנצח במלחמה מול אויבים בשר ודם לבין הרצון לעזוב את הכל ולבקר בבית ה'. 

לשבת כל החיים או רק לבוא לבקר?[עריכה]

מצד אחד, המשורר מבקש לשבת בבית ה' באופן קבוע, "כל ימי חיי"; מצד שני, הוא מבקש "לבקר בהיכלו", רק לבוא להתארח מדי פעם. איך זה מסתדר?

1. אפשר לפרש, שיש הבדל בין בית ה' לבין היכלו :

  • בית ה' הוא ארץ ישראל, (דברים יא יב): "ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"( פירוט ). דוד שואף לגור כל חייו בארץ ישראל, ושלא יצטרך לצאת ממנה לעולם. דוד קילל את האנשים שגרמו לו לברוח מארץ ישראל בימי שאול, (שמואל א כו יט): "ואם בני האדם - ארורים הם לפני ה', כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים".
  • היכלו הוא בית המקדש. דוד כמובן לא יכול ולא רוצה להיות כל ימיו במקדש, הרי הוא מלך, ומלך צריך לצאת ולהסתובב בממלכה; אבל הוא רוצה שתמיד תהיה לו האפשרות לבקר בהיכלו .

2. אפשר לדרוש, שהבקשה הראשונה מתייחסת לגוף והשניה לרגש: דוד רוצה לשבת בבית ה' בגופו כל ימי חייו, אבל הוא רוצה להרגיש כל הזמן את אותה התרגשות והתלהבות של אדם שבא רק לבקר בהיכלו (ע"פ הרב חנן פורת) .

3. ועל-פי הפשט, בלשון המקרא, הפועל לבקר מציין בדיקה וחקירה , שלא כמו בלשון ימינו. המשורר רוצה לשבת בבית ה' כל ימי חייו , כדי לבקר - לבדוק ולחקור - ללמוד בעיון את דבר ה', בהיכלו .

משאלה אחת בלבד[עריכה]

משאלתו היחידה של דוד, לשבת בבית ה' כל ימי חייו, נזכרת גם בפרק כג, (תהלים כג ו): "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים".

גם שלמה, בנו של דוד, היה במצב שבו יכל לבקש בקשות רבות מאת ה', וגם הוא בחר בקשה אחת בלבד - (מלכים א ג ט): "ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע , כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה".

הבקשות שונות אך יש קשר ביניהן, שהרי בית המשפט העליון של עם ישראל נמצא בלשכת הגזית שבבית המקדש, כך שאדם העוסק במשפט זוכה גם לשבת בבית ה' כל ימי חייו.

שאל - ביקש[עריכה]

ע"פ מלבי"ם, שאלה היא בפה ובקשה היא בלב; לפי זה, המשורר מעיד על עצמו, אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש - השאלה בפה זהה לבקשה בלב: " "רוצה לומר, שלא שאל שאלה זאת כדי שעל-ידי-זה ישיג תכליתים אחרים, דהיינו, שלא כיוון בשאלתו... שעל-ידי זה יינצל מאויביו וימצא כל צרכיו, שאילו היה כן, השאלה אינה הבקשה... רק ששאלה זאת היא עצמה הבקשה , והוא גוף התכלית הנרצה אצלו..." "

אולם, הבחנה זו אינה חד-משמעית; ראו:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]

" "וכשתסתכל בדבר תראה, כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר ואני קרבת אלקים לי טוב , ואומר אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' , כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה." " ( מסילת ישרים א )
Yeshiva.org.il- 'אחת שאלתי' - בלי עירבובים : בחודש אלול אנו אומרים פעמיים ביום (תהילים כ"ז): " אחת שאלתי מאת ה ' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו". יש בקשה: "אחת שאלתי", ... ( cache )


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-09-07.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אחת שאלתי מאת ה'

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-27-04