ביאור:פתיל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פתיל = עיקול או חיבור
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
1. השורש פתל, בלשון המקרא, מופיע כמה פעמים כנרדף לשורש עקש, או למושג ערמה, וכניגוד למושג צדק מכאן שהוא, כנראה, מציין מרמה ועיוות דין:
- (דברים לב ה): "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל"( פירוט )
- (תהלים יח כז): "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל"
- (איוב ה יג): "לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה"
- (משלי ח ח): "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ"( פירוט )
2. אולם השורש פתל הוא גם שורשה של המילה פתיל, המציינת, כנראה, חוט:
- (בראשית לח יח): "וַיֹּאמֶר 'מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ?' וַתֹּאמֶר 'חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ'... וַתֹּאמֶר 'הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה'"
- שמות כח כח: "וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו[מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד"
- (שמות לט ג): "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב, וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת..."
- (שמות לט כא): "וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"
- (שמות לט לא): "וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה"
- (במדבר טו לח): "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"
- (שופטים טז ט): "וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו"
- (יחזקאל מ ג): "ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת, ופתיל פשתים בידו"
ייתכן שהמשמעות המקורית של פתל היא, כמו בלשון ימינו, עקם, היפך ישר. החוט נקרא פתיל כי דרכו להיות עקום; והרמאי נקרא פתלתול (כמו שנקרא גם עקש) כי דרכו לא ישרה.
3. פירוש נוסף שהוצע לשורש פתל הוא חיבור; אולם ניתן לפרש את שני הפסוקים, שלגביהם נזכר פסוק זה, במשמעויות המקובלות יותר של השורש:
- (במדבר יט טו): "וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא"- "כיסוי כלי, עשוי לפי מידת כלי, שדרכו להיקשר לכלי בפתיל" (שבי"ל) .
- (בראשית ל ח): "ותאמר רחל: נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי; ותקרא שמו נפתלי": 1. המאבק של רחל עם אחותה היה "עקום" מתחילתו - מרגע שלבן החליף ביניהן במרמה. 3. "צמיד פתיל - חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי. לזכות לבנים" (רש"י בשם מנחם בן סרוק) . "יש שציינו במפורש, את מלאכת החיבור והאיחוד כיעודו של נפתלי ע"ש נפתולי אלקים נפתלתי, שהוא לשון חיבור - לחבר אה הכל, יחד שבטי ישראל" ( נפתוליו של נפתלי / רפי יעקבי ) . פרוש נוסף: "לשון עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום, להיות שוה לאחותי", וקרוב אליו תרגומו של אונקלוס (הפרוש השלישי): "לשון תפילה".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פתיל - עיקול או חיבור
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-09-16.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ptl