ביאור:פוקד עוון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פוקד עוון

בכמה מקומות בתורה נאמר שה' "פוקד עוון אבות על בנים":

  1. בדיברות שנאמרו במתן-תורה הראשון שמות כ ד, (דברים ה ח): "לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי"
  2. במידות שנאמרו למשה במתן-תורה השני (שמות לד ז): "נצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה, ונקה לא ינקה, פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים"
  3. בדברי משה לה', כשביקש מה' לסלוח לישראל על עוון המרגלים (במדבר יד יח): "ה' ארך אפים ורב חסד, נשא עון ופשע ונקה לא ינקה, פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים"

בדיברות (1) נראה, שמידה זו היא מידה של דין וקנאות - ה' הוא "אל קנא, פוקד עוון אבות על בנים"; אך בדברי משה (3), ברור שמידה זו היא מידה של רחמים וחסד - ה' הוא "רב חסד... פוקד עוון אבות על בנים"; וכך כנראה גם במידות שנאמרו במתן-תורה השני (2). איך זה ייתכן?

1. ע"פ הרמב"ם, המידה "פוקד עוון אבות על בנים" היא, בדרך-כלל, מידה של רחמים: ה' אינו מעניש את החוטאים מייד, אלא נותן לבניהם הזדמנות לתקן את מעשיהם, עד ארבעה דורות, ורק אם ארבעה דורות בזה-אחר-זה אוחזים במעשיהם הרעים של אבותיהם - אז ה' מעניש את הדור הרביעי על כל העוונות המצטברים. לפי זה, בעשרת הדיברות (1), הכוונה היא להדגיש, שה' דוחה את העונש רק למשך 4 דורות ולא יותר ; כך שאם אדם יראה שאביו וסבו עבדו עבודה זרה ולא נענשו, שלא יאמר "גם אני אלך בדרכם ולא יקרה לי שום דבר", כי ייתכן שהוא כבר הדור הרביעי.

2. ולי נראה, שהפועל "פוקד" אין משמעו דווקא "מעניש", אלא " מביא בחשבון ". המידה "פוקד עוון אבות על בנים" משמעה, שה' מביא בחשבון את עוונותיהם של האבות, כאשר הוא שופט את הבנים. חשבון זה יכול להיות לטובה או לרעה:

  • כאשר הבנים שונאים את ה', וממשיכים בדרכיהם הרעות של אבותיהם, ה' מחשיב להם את עוונות אבותיהם ושופט אותם בחומרה רבה יותר, כי עוון של שושלת שלמה הוא כבד יותר, משפיע יותר לרעה על החברה, וקשה יותר לתקן אותו, ולכן העונש כבד יותר; זה המקרה שמתואר בעשרת הדיברות (1) - "לשנאי";
  • אך כאשר הבנים מנסים לתקן את דרכי אבותיהם, גם אם הם לא מצליחים לתקן הכל, ה' מתחשב בכך שאבותיהם חינכו אותם לחטוא, ושופט אותם לפי ההתקדמות והשיפור, ולא לפי המעשים המוחלטים. זו היתה כוונתו של משה בתפילתו לאחר חטא המרגלים (3) - הוא ביקש מה', שיתחשב במעשיהם הרעים של בני הדור הקודם במצרים, שהיו עובדי אלילים, וחינכו את בניהם בדרך רעה; ולכן קשה להאשים את בניהם בכך שהם לא לגמרי בוטחים בה'.

האדם אינו לבד בעולם - הוא שייך למשפחה מסויימת ולחברה מסויימת. הוא אינו יכול לתקן לבדו את כל הבעיות של החברה. אם ינסה לתקן הכל בעצמו - הוא עלול להשתגע מרוב עומס. לכן, אפשר להתעודד מהעובדה, שה' אינו שופט אותנו לפי קנה-מידה מוחלט, אלא לפי המשפחה והחברה שאנחנו נמצאים בה - גם אם נתקן רק חלק קטן מהבעיות, זה ייחשב לטובתנו.

מאמרים בנושאים קרובים:

דיונים:

נספח - פקידת עוון וחטא - פסוקים נוספים[עריכה]

  1. (שמואל ב ג ח): "ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום"
  2. (ישעיהו כו כא): "כי הנה ה' יצא ממקומו ל פקד עון ישב הארץ עליו, וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה"
  3. (ויקרא יח כה): "ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה"
  4. (ישעיהו יג יא): "ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל"
  5. (ירמיהו כה יב): "והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם ידוד את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם"
  6. (ירמיהו לו לא): "ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם ולא שמעו"
  7. (הושע ט ז): "באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה"
  8. (עמוס ג ב): "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם"
  9. (תהלים פט לג): "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"
  10. (איכה ד כב): "תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך"
  11. (שמות לב לד): "ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם"
  12. (ירמיהו יד י): "כה אמר ידוד לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם"
  13. (הושע ח יג): "זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו ידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו"
  14. (איכה ד כב): "תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.


תגובות[עריכה]

מאת: צחי

( http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1520387 )

פירוש יפה אבל אני לא מסכים איתו. בתפילת משה לאחר חטא המרגלים, למעשה הוא מבקש מה' שיעביר את העוון, שישא אותו. זה החסד שמשה מבקש.

פקידת העוון עד לדור הרביעי היא אופציה. כלומר, אם כל הדורות יעשו תשובה העוון יעלם, וחטאת אבותיהם יולבנו כשלג, ואיש בחטאו ימות. אם הדור הרביעי יחזור לעוון הדור של סבא רבה שלו, אז גם עוון וגם עוון סבא רבה שלו יבוא עליו.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/pdqewn