ביאור:ערמה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ערמה = כישרון להטעות ולהיזהר מהטעיות
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ערמה היא היכולת לפתות ולהטעות, כמו בפסוקים:
- (בראשית ג א): "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה..."- הנחש פיתה את חוה.
- (יהושע ט ד): "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים"- הגבעונים הטעו את בני ישראל ופיתו אותם לכרות עמם ברית.
- (שמואל א כג כב): "לְכוּ נָא הָכִינוּ עוֹד וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם כִּי אָמַר אֵלַי עָרוֹם יַעְרִם הוּא"- שאול אומר לזיפים, שיחקרו היטב היכן נמצא דוד, כי דוד יודע להטעות, וייתכן שהוא מטעה אותם.
- ואולי גם (שמות כא יד): "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"
בפסוקים אלה, לערמה יש משמעות שלילית; אך בספרי החכמה (בעיקר ספר משלי), הערמה נחשבת לכישרון חיובי. הסיבה היא, שספר משלי בא ללמד את הנערים איך להינצל מפיתויים ומהטעיות, וכדי שיוכלו להינצל מהם - הם צריכים להכיר אותם. ראו: עורמה ומזימה - מתי זה טוב :
- משלי א ד: "לתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזמה" - אחת ממטרותיו של ספר משלי היא, ללמד את הפתיים (המתפתים בקלות) את סודות הערמה, שיידעו איך אנשים מנסים לפתות ולהטעות אותם, ולא יפלו ברשתם, וכן משלי ח ה: "הבינו פתאים ערמה, וכסילים הבינו לב" ( פירוט ).
- (משלי יד ח): "חָכְמַת עָרוּם - הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"- הערום, בספר משלי, משתמש בחכמתו כדי להבין את הדרך שהוא הולך בה, ואינו עוסק במעשי מרמה ( פירוט ).
- משלי יט כה: "לץ תכה ופתי יערם, והוכיח לנבון יבין דעת" - כשמכים את הלץ (= הלועג והמזלזל), הפתי מקבל ערמה - הוא לומד שצריך להיזהר מאנשים כמו אותו לץ, שלועגים לדברי חכמה, ולא להאמין להם (ראו לץ - פתי ). ודומה לזה (משלי טו ה): "אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו, וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם"- המתייחס ברצינות לדברי ביקורת יזכה לקבל ערמה ( פירוט ). [[ביאור:]]
בחינה עצמית - האם יש לי ערמה חיובית?
[עריכה]- האם אני מסוגל לזהות מזימות - תוכניות שאנשים אחרים מתכננים כדי להזיק? משלי ח יב: "אני חכמה שכנתי ערמה, ודעת מזמות אמצא".
- האם, כאשר אני כועס, אני מסוגל להסתיר את הכעס כדי שלא לעשות לעצמי בושות? משלי יב טז: "אויל ביום יודע כעסו, וכסה קלון ערום" ( פירוט ).
- האם, אני מסוגל להסתיר דברים שאני יודע, ולא לגלות אותם למי שלא צריך? משלי יב כג: "אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת" ( פירוט ).
- האם אני בודק לעומק כל צעד, שמישהו מייעץ לי לעשות, לפני שאני עושה אותו? (משלי יד טו): "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ"( פירוט )
- האם אני בודק כל דעה שאני שומע מכל הכיוונים, לפני שאני מקבל אותה? משלי יד יח: "נחלו פתאים אולת, וערומים יכתרו דעת" - הערום מקיף את הדעת מכל הכיוונים כדי שלא לטעות ( פירוט ).
- האם אני לומד מטעויות של אחרים? משלי כב ג / משלי כז יב: "ערום ראה רעה ויסתר/נסתר, ופתיים/פתאים עברו ו/נענשו" ( פירוט ).
- האם אני משתמש בפרסום ממוקד? משלי יג טז: "כל ערום יעשה בדעת, וכסיל יפרש אולת" ( פירוט ).
ערמה ומושגים קשורים
[עריכה]המילה עורמה דומה למילה ערימה, וייתכן שיש קשר ביניהן: אדם ערום הוא אדם ששם ערימה של הסתרות וכיסויים על הכוונה האמיתית שלו.
לעומת זאת, המילה עירום (בלי בגדים) היא כנראה משורש אחר - השורש של המילים ער, ערירי, ערער: "והיה כערער בערבה" - לבד, בלי כלום (ע"פ אביתר כהן).
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]מקובל לפרש ערום = חכם להרע (" "חכים לביש" " - תרגום יונתן על בראשית ג א) , אך כפי שראינו בספר משלי, ערמה יכולה לשמש גם למטרות חיוביות: " "מסתבר, שאין ערמה חכמה להרע דווקא, אלא חכמה המשמשת נשק נגד יריב; והיא - ככל נשק - יכולה להיות מופעלת להשגת הטוב או להשגת הרע - תלוי בערוּם וביריבו מי הם" " (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 250) .
ערומים בספר איוב
[עריכה]
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ערמה - כישרון להטעות ולהיזהר מהטעיות
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/orma