ביאור:נגע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נגע = א. יצר קשר גופני; ב. פגע והזיק[עריכה]
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נגע
נגיעה בלשון ימינו, וגם בלשון המקרא, מציינת קרבה פיסית, כמו למשל בפסוקים:
- (שמות יט יב): "והגבלת את העם סביב לאמר 'השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו, כל הנגע בהר מות יומת'"
- (שמות כט לז): "שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו, והיה המזבח קדש קדשים; 'כל הנגע במזבח יקדש'"
- (שמות ל כט): "וקדשת אתם, והיו קדש קדשים; כל הנגע בהם יקדש"
- (ויקרא יא כד): "ולאלה תטמאו: כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב"
- (מלכים א ו כז): "ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף"
- (מלכים א יט ה): "וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול"
- (ישעיהו ו ז): "ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר"
- (עמוס ט ה): "ואדני ידוד הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים"
- (דניאל ח ה): "ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו"
אולם, בפסוקים שמדברים על נגיעה בבני-אדם, הכוונה היא בדרך כלל לקרבה שלילית - נגיעה שיש בה פגיעה ונזק:
- (בראשית יב יז): "וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם"
- (בראשית כ ו): "ויאמר אליו האלהים בחלם 'גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה'"
- (בראשית כו יא): "ויצו אבימלך את כל העם לאמר 'הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת'"
- (בראשית כו כט): "אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום; אתה עתה ברוך ה'"
- (בראשית לב לג): "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה"
- (שמות יא א): "ויאמר ה' אל משה 'עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה'"
- (יהושע ח טו): "וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר"
- (יהושע ט יט): "ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה 'אנחנו נשבענו להם בה' אלהי ישראל, ועתה לא נוכל לנגע בהם'"
- (שופטים כ לד): "ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה"
- (שמואל א ו ט): "וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו"
- (ירמיהו ד י): "ואמר 'אהה ד' ה' אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר 'שלום יהיה לכם' ונגעה חרב עד הנפש'"
- (ירמיהו ד יח): "דרכך ומעלליך עשו אלה לך, זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך"
- ירמיהו יב יד: "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם" ( פירוט )
- (ירמיהו מח לב): "מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל"
ואולי מכאן באה המילה "נֶגַע", שמשמעה "מחלה מזיקה":
- (ויקרא יג ב): "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, והיה בעור בשרו לנגע צרעת, והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים..."(וכן בפרקים יד, טו)
- (שמואל ב ז יד): "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן, אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם"
- מלכים א ח לז: " "רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה" . "כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה" "
- (מלכים ב טו ה): "וינגע ידוד את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ"
פסוק אחד שונה מכל הפסוקים שלמעלה - הוא מציין נגיעה רוחנית:
- (שמואל א י כו): "וגם שאול הלך לביתו גבעתה, וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם"
פירשנו שהמשמעויות של השורש נגע קשורות זו לזו;
אך ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה, השורש נגע כולל שתי משמעויות שונות שאין קשר ביניהן:
1. קריבות ופגיעות דבר בדבר,
2. כאב ומדוה.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נגע - א. יצר קשר גופני; ב. פגע והזיק
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nga