ביאור:מלכים ב ב כג
מלכים ב ב כג: "וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ."
תרגום ויקיטקסט: לאחר שאליהו עלה השמיימה, ואלישע תלמידו ריפא את מימי יריחו, עלה אלישע משם (מיריחו) אל בית-אל; וכשהוא עלה בדרך, יצאו נערים קטנים מן העיר בית אל, התקלסו בו (לעגו לו) ואמרו 'עלה, קרח! עלה, קרח!'.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים ב ב כג.
וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר / אילן סנדובסקי
[עריכה]וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית-אֵל
[עריכה]אלישע עזר לאנשי יריחו לרפא מעיין שהיה חשוב להם. אנשי העיר הגדולה לא עשו משתה לכבודו, או העניקו לו מתנות.
הם לא שלחו אנשים לשמור עליו בדרכו, אפילו לא ליוו אותו כברת דרך. הוא עזר להם, והם זנחו והתעלמו ממנו.
לא נראה שלאלישע היה חמור או פרדה. לא נראה שהוא מצא לעצמו אדם, עוזר, שהוא יכשיר להיות יורשו, נביא ושופט.
לבדו אלישע יצא מיריחו לבית אל.
וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר
[עריכה]אלישע עלה צפונה מיריחו לאורך עמק הירדן. כנראה בהמשך הוא יעלה דרך המדבר לבית-אל בממלכת ישראל. סביר שבשלב מסוים הוא יצטרף לשיירה וקבוצת אנשים.
מיד כאשר אלישע עזב את העיר, אספסוף של נערים לא מחונכים רדפו אחריו, בְנֵי-בְלִיַּעַל כלהקה של כלבים. הם נטפלו לאדם מבוגר ההולך לבדו ונראה חסר אונים, והחליטו להתעלל בו. סביר שזאת לא הפעם הראשונה שהם נהגו לעשתו כך לאנשים ונשים שיצאו מהעיר, ונראו כמטרה קלה. יריחו לא היתה רחוקה מהעיר הרעה סדום שגם היא היתה בככר הירדן. נראה שגם אנשי יריחו לא הציטנו במעלות טובות. סביר שלנערים האלה היו מספר מנהיגים, שכדי להשתלט על הקבוצה, התחרו באלימות הולכת וגוברת.
הנערים האלה לא עבדו עם הוריהם ולמדו מקצוע, לא למדו תורה וחוק. נראה שהם לא שמרו את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" של אלוהים (ביאור:בראשית כו ה).
הנביא ישעיהו מודיע את העונש על חטאים כאלה, כדבריו: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ; יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד" (ישעיהו ג ה), וממשיך: "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ; אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה" (ישעיהו ג ט) ועונשם: "אוֹי לְרָשָׁע רָע: כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ" (ישעיהו ג יא).
וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ
[עריכה]- 'קלס' - ללגלג, להעליב, להתעלל במילים.
- 'סקל' - רגם, ידה, זרק אבנים (בהיפוך אותיות).
סביר שהנערים עשו את שני הדברים: העליבו וזרקו אבנים. הם שמרו מרחק, כך שאלישע לא יוכל לעשות דבר להגנתו, אלא להמשיך לברוח. אם הוא היה פונה להתקיף, הם היו בורחים, וכאשר הוא חוזר לדרכו הם יתקיפו מחדש.
רש"י מסביר שדברי הנערים: "עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ" רומזים שהנערים האלה התפרנסו מהבראת מים לעיר, ועכשו שהמעין נרפא הם איבדו את עבודתם ולכן הם כעסו על אלישע. לא ברור למה הם צריכים לכעוס עליו, הן אנשי העיר ביקשו זאת. וגם לרוב מים זורמים בתעלה לעיר ואין צורך לסחוב את המים לעיר. עכשו הנערים האלה יסחבו מים מהמעין לבתים.
ואפילו אם כך, זה רק הסבר אבל לא הצדקה למעשיהם של הנערים. הם יכולים לבקש מאלישע שילמד אותם והם ילמדו מקצועות חדשים.
מה כל כך חמור בדברי הנערים? / אראל סגל-הלוי
[עריכה]מה כל-כך חמור בדברי הנערים? לכאורה מדובר רק בדברי-שובבות של ילדים, הלועגים לאדם שנראה מוזר.
1. על-פי ההקשר, דברי הנערים קשורים לפרשה הקודמת, שבה אלישע ריפא את מי יריחו. "עלה קרח - עלה מכאן, שהקרחת עלינו את המקום, שעד עכשיו היינו משתכרין להביא מים מתוקים מרחוק ומתפרנסין בכך, ומשהמתיקו אבדו פרנסתן" ( רש"י , ע"פ תלמוד בבלי סוטה מו:) . הדבר חמור, כי מדובר באנשים המעוניינים שלא יהיו מים, רק כדי שיוכלו להרויח מזה כסף.
- אולם פירוש זה רחוק מאד מפשוטו של הביטוי "עלה קרח".
2. על-פי הקשר קודם, דברי הנערים קשורים לפרשה שלפניה, שבה אליהו עלה בסערה השמיימה. אליהו היה ידוע ומפורסם בשערותיו, (מלכים ב א ח): "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו ' אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו'; וַיֹּאמַר 'אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא'". הנערים אומרים שאלישע אינו ממשיך את אליהו: ראשית, הוא לא עלה בסערה השמיימה כאליהו אלא רק עולה באיטיות בדרך לבית אל; שנית, הוא לא שעיר כמוהו אלא קרח: "לפי שאליהו רבו היה בעל שער ואלישע היה קרח, אמרו בלעג והתול ' עלה קרח השמימה כאליהו רבך', וכאילו אמרו אינך במעלה כמוהו, כי הוא היה בעל שער ואתה קרח" ( מצודות ) . בנוסף, אליהו נקרא ה"ראש" של אלישע, (מלכים ב ב ג): "וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל אֶל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו 'הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ?'"; הנערים למעשה אומרים לאלישע "איבדת את הראש השעיר שלך - נשארת קרח, ללא שער וללא קשר לאליהו ולנבואה". יש כאן גם רמז לשמשון, שאיבד את כוחו לאחר ששערו נחתך (ע"פ דניאל הופמן ) . הדברים חמורים, כי הם פוגעים באמונה בהמשכיות הנבואה וההתגלות.
3. הרב מנשה וינר שילב את שני הפירושים: הנערים ראו את אלישע לאחר שריפא את מימי יריחו; כזכור, אליהו הופיע לאחר שחיאל בית האלי בנה את יריחו, והוא ניבא שלא יהיו מים (ראו מלכים א טז-יז). אלישע עושה בדיוק הפוך - הוא מרפא את המים בעיר יריחו. הנערים טענו, שאלישע הולך בדרך הפוכה מזו של אליהו - והביאו הוכחה מכך שגם המראה שלו הפוך.
4. לפי התורה אסור לקרוח קרחה לאבל על מת, (דברים יד א): "בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹהֵיכֶם; לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת"( פירוט ). ייתכן שהנערים האשימו את אלישע שהוא עבר על מצוה זו - שהוא קרח קרחה לאבל על אליהו (ע"פ דן פפרמן ) . לפי זה יש לקרוא את הפסוק כשני פעלים בעבר: "עלה - קרח ": "אליהו עלה השמיימה - ואלישע קרח את ראשו".
- אולם, אם הנערים אכן דיברו מתוך קנאות לקיום מצוות התורה, לא היה ראוי להעניש אותם בעונש כה חמור, אלא רק להעמיד אותם על טעותם.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עלה קרח
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2025-07-29.
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/qrx