ביאור:מלכים ב ב יט
מלכים ב ב יט: "וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע, הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה, וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים ב ב יט.
וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת[עריכה]
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע[עריכה]
לאחר שאלישע הרים את "אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ" שנפלה מאליהו (מלכים ב ב יג), כאשר אליהו עלה לשמים ברכב אש (מלכים ב ב יא), הוא הלך לעיר יריחו.
כאשר אנשי יריחו הבינו שאלישע זכה לראות את אליהו עולה לשמים, הם פנו בבקשה אליו.
הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה[עריכה]
אנשי העיר היללו את עירם, וכנראה היה מה לראות: מטעים, שדות, בניינים, אנשים רבים, אנשים טובים, אנשים שדאגו לאליהו שנעלם במדבר.
ייתכן שאנשי העיר התכוונו לבקש מאליהו לעזור להם עם המעיין, וכאשר הוא נעלם ולא שב, הם פנו לאלישע בבקשה.
וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת[עריכה]
סביר שלא כל מי-העיר היו רעים לשתיה, הן העיר היתה גדולה וחזקה. ייתכן שמעיין אחד היה פגוע. אולם המעיין הזה היה מספיק חשוב לעיר שהם רצו שיביא מים לעיר.
לפי המשך הסיפור ניתן להבין שהמים לא היו מלוחים או מרים בצאתם מהאדמה, כי אלישע ריפא את המעין במלח.
סביר שהיה משהו במים שגרם למים להביא מחלות שגרמו לאנשים, ואולי גם לחיות, למוות.
ייתכן שהיה זיהום, בקטריה, שגרמה חולי-רע.