ביאור:מ"ג שמות יב מו

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

שמות יב · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא

בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה

פירוש. מהי משמעותה של "בית" כאן?

רש"י

בבית אחד יאכל. (מכילתא) בחבורה אחת שלא יעשו הנמנין עליו שתי חבורות ויחלקוהו. אתה אומר בחבורה אחת או אינו אלא בבית אחד כמשמעו וללמד שאם התחילו והיו אוכלים בחצר וירדו גשמים שלא יכנסו לבית ת"ל על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מכאן שהאוכל אוכל בשני מקומות: לא תוציא מן הבית. מן החבורה:

אבן עזרא

בבית אחד יאכל. כפסח מצרים. והעד לא תוציא מן הבשר חוצה. וחכמינו ז"ל אמרו בחבורה אחת והוא הנכון:

מה הטעם של איסור זה?

בעלי טורים

חוצה. ג' במסורה. מן הבשר חוצה. הן אראלים צעקו חוצה (ישעיה לג, ז). כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה (מ"א ו, ו). פירוש חוץ לבתים היה הקב"ה מגרעם והורג בכוריהם על כן צעקו חוצה, אבל בית לא נתן המשחית לבא ע"כ לא תוציאו מן הבשר חוצה, שלא לצאת לחוץ:

וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ:

על איזה עצמות חל איסור זה?

רש"י

ועצם לא תשברו בו. הראוי לאכילה כגון שיש עליו כזית בשר יש בו משום שבירת עצם אין עליו כזית בשר או מוח אין בו משום שבירת עצם:

מדוע יש חשש שישברו עצם?

רשב"ם

ועצם לא תשברו בו. בדרך אכילתו בחיפזון:

דעת זקנים מבעלי התוספות

[מובא בפירושו לפסוק י"א] ואכלתם אותו בחפזון. תקנו חכמים שיהא נאכל על השבע והטעם מפרש בירושלמי משום דכתיב ועצם לא תשברו בו וכשאדם רעב יש לו לחוש לשבירת עצם ופרק כיצד צולין מסיק שאין חיוב שבירת עצם נוהג אלא בשעת אכילת הפסח: