ביאור:מ"ג שמות יב מה
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ:
[עריכה]פירוש. על מי מדבר הפסוק?
רש"י
תושב. זה גר תושב: ושכיר. זה הנכרי
אבן עזרא
תושב. מישראל או שכיר. לא יאכל הפסח אם לא יכוס על השה כמשפט כל העדה:
מה פסוק זה מלמדנו לאחר שכבר נאסר למעלה על הערל לאכול מהפסח? קושיא על רש"י
רש"י
ומה ת"ל והלא ערלים הם ונאמר כל ערל לא יאכל בו אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר:
רמב"ן
תושב זה גר תושב. שכיר, זה הגוי. ומה תלמוד לומר והלא ערלים הם, אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול. לשון רש"י. ולא ידעתי למה יכתוב הרב הדברים הנדחים בגמרא, שהרי הקשו על זה (יבמות עא.) והני מולין נינהו והתנן (נדרים ג יא) הנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם, שנאמר (ירמיה ט כה) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, והעמידו הכתוב בגר שמל ולא טבל: