לדלג לתוכן

ביאור:לפני בריאת העולם

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




התנ"ך מתחיל בתיאור בריאת העולם, אבל במקורות נוספים ישנם רמזים לדברים שנבראו עוד לפני בריאת העולם. דף זה מסכם כמה מקורות ישנים וחדשים בנושא זה.

המקורות

[עריכה]

מדרש משלי ח כב :

"שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח":"

  • "תורה מניין - שנאמר" (משלי ח כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ , קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".
  • "כיסא הכבוד מניין - שנאמר" (תהלים צג ב): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה".
  • "בית המקדש מניין - שנאמר" (ירמיהו יז יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ ".
  • "תשובה מניין - שנאמר" (תהלים צ ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ ...  וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!' ""."
  • "גן עדן מניין - שנאמר" (בראשית ב ח): "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר".
  • "גיהנם מניין - שנאמר" ישעיהו ל לג: "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ" ( פירוט ).
  • "שמו של משיח מניין - שנאמר" (תהלים עב יז): "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶש יִנּוֹן שְׁמוֹ , וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ"

ובסדר קצת שונה ב תלמוד בבלי פסחים נד: :

"שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח."

  • "תורה - דכתיב" (משלי ח כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ , קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".
  • "תשובה - דכתיב" (תהלים צ ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ ...  וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!' ""."
  • "גן עדן - דכתיב" (בראשית ב ח): "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר".
  • "גיהנם - דכתיב" ישעיהו ל לג: "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ" ( פירוט ).
  • "כסא הכבוד ובית המקדש - דכתיב" (ירמיהו יז יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ ". "::"
  • "שמו של משיח - דכתיב" תהלים עב יז: " "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶ " "ש יִנּוֹן שְׁמוֹ," "וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ" "

בראשית רבה א ד :

"ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות." "התורה והכסא הכבוד נבראו."

  • "תורה מנין?  שנאמר" (משלי ח כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ , קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז"[ובפרק זה החכמה היא המדברת - פירוט ].
  • "כסא הכבוד מנין? דכתיב" (תהלים צג ב): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז , מֵעוֹלָם אָתָּה".

"האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות."

  • "האבות מנין? שנאמר" (הושע ט י): "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם ...".
  • "ישראל מנין? שנאמר" (תהלים עד ב): "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם , גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ".
  • "בית המקדש מנין? שנאמר" (ירמיהו יז יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ ".
  • "שמו של משיח מנין? שנאמר" תהלים עב יז: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן ינין[יִנּוֹן] שְׁמוֹ , וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ"

"רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר" (תהלים צ ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ , וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!' "[עוד לפני שה' ברא את העולם, הוא חשב על כך שיהיו בו בני אדם, והם יחטאו ויחזרו בתשובה].

"אבל איני יודע איזה מהם קודם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד, ואם כסא הכבוד קודם לתורה?"

"אמר רבי אבא בר כהנא: התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר" (משלי ח כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז "", קודם לאותו שכתוב בו" תהלים צג ב: " "נָכוֹן כִּסְאֲךָ" " מֵאָז " ".

"ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו: מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר... אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל."

פירושים והסברים

[עריכה]

ניתן לראות בשבעת הדברים הנזכרים במדרש משלי שבעה שלבים בגאולת ישראל, מהסוף להתחלה:

  • שמו של משיח - זו תחילת ההתעוררות לגאולה בעת החדשה - רמז לזמן הגאולה;
  • גיהנם - אלו האסונות החומריים והרוחניים המאפיינים את "חבלי משיח";
  • גן עדן - זו החזרה הלאומית לארץ ישראל והפרחת השממה, "הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן";
  • תשובה - זו תנועת התשובה והחזרה לקיום ההלכה בארץ ישראל;
  • בית המקדש - קיום ההלכה אצל האדם הפרטי מכין אותו לקבלת שפע קדושה, וקיום ההלכה בעם ישראל יכשיר אותו לבניית המקדש;
  • כיסא הכבוד - בית המקדש יכשיר את עם ישראל להתגלות ה', ויאפשר להם להבחין בין נבואת אמת לנבואת שקר;
  • תורה - ההתגלות תפתח את הלבבות לגילוי שמותיו של ה' בתורה.

לגבי המדרש בבראשית רבה, ראו  פשט ודרש בבראשית רבה א ד / ניסן אררט .

בריאת העולם והאדם / הרב זלמן מלמד :

"הרעיון שבדבר הוא שקודם שנברא העולם - נבראה המגמה שלו. לקב"ה הייתה איזו מטרה בבריאת העולם. ומהו ענינו של העולם? אלו הדברים שקדמו לעולם, אלו הדברים שבשביל שיתגלו נברא העולם. "כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו " המגמה של בריאת העולם היא גילוי כבוד ד' בעולם. העולם הוא כמו כסא לכבודו של הקב"ה כמו שכתוב: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי ". יש עולם עליון שהוא כסא כבוד לד', והוא המקור וממנו משתלשל העולם שלנו המציאותי, שהוא גם כן התגלות של כבוד ד', הוא גם כן בבחינת כסא ד'. כן התורה. התורה היא המקור לבריאה: "אסתכל באורייתא וברא עלמא " והיא מגמת הבריאה, כי איך יתגלה כבודו של רבש"ע בעולם? ע"י קבלת רצונו ולימוד תורתו." ""

"וזה נעשה על ידי עם ישראל. אם כן האבות, ישראל, בית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה תחילה, כלומר בפועל הם נבראו אחרי העולם, אבל הם עלו במחשבה להיבראות, ובגלל המחשבה הזאת - נברא העולם. "סוף מעשה במחשבה תחילה ". העולם נברא בשביל ישראל, והשורש שלהם זה האבות, ושיא הופעתם יהיה בבניין בית המקדש, ובשמו של משיח. כל אלו" "- בשבילם נברא העולם..." "

אנציקלופדיה יהודית דעת - נצחיות התורה :

"התורה נמנית יחד עם תופעות טרנסצנדנטיות נוספות שגם הן נוצרו לפני בריאת העולם. המשותף לתופעות אלו כולן הוא, שהן קיימות מעבר לספירת האדם, ללא זיקה אליו או אל העולם החומרי. אולם יחד עם זה הם ממלאים תפקיד פעיל ומחייב מסביב לאדם – הן בחייו והן אחרי מותו."

קיים אברהם אבינו כל התורה כולה / מרדכי טרופר :

"התורה היתה קיימת בשמים כבר בימי אברהם אבינו; וכיוון שאברהם אבינו היה נביא, ידע לבטח ברוח הקודש את שכתוב בה, וכיוון את מעשיו לפיה."

ומשה כותב בדמע / ישיבת מעלות , בשם הגר"א:

"לכאורה קשה בדברי הגמרא מה מקשי על ח' פסוקים אחרונים שבתורה היאך נכתבו אם משה היה עדיין חי, הלא כל התורה כולה היתה נכתבת אלפים שנה קודם בריאת העולם, אם כן לא היה עדיין השמים והארץ וכל אשר בה, ודור המבול ודור הפלגה ויציאת מצרים ודומיהם, ואיך נכתבו בתורה קודם שהיו בעולם?"

"אמנם זאת ידוע כי כל" "התורה הוא שמותיו של הקב"ה, והיינו על ידי צירופים של אותיות ותיבות, ולפני בריאת עולם היתה התורה אמון אצל הקב"ה על פי צירופים וסודות נעלמים, ולא היתה נקראת כמו עתה, רק על פי שמותיו של הקב"ה."

"ואחר שברא השי"ת את העולם ונתן את התורה לישראל וסיבבם במצוות הצריכין לעשות בגבולי מקום וזמן, כתב את התורה באר היטב איך לעשות כל המצוות, וחלק כל התורה לתיבות ואותיות לגלות ולפרש את כל דברי התורה הזאת, וסודות התורה על פי צירופים ניתנו ליודעי חן, מה שאין מודיעים אלא לחכם ומבין מדעתו."

"ועתה מתורץ דברי הגמרא הנזכרת לעיל, כי כוונת ר' שמעון, איך אפשר להיות ספר תורה חסר אפילו אות אחת וגם שלא להיות כשקר ח"ו, לכך הוא אומר עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, רוצה לומר שאמר משה כל תיבה ותיבה כאשר היא כתובה בידינו בגילוי המצוות, אבל מכאן ואילך לא היה יכול לכתוב בגילוי " וימת שם משה " דמיחזי כשיקרא, וגם לא היה יכול לגמור על ידי יהושע, כי אפשר ספר תורה חסר אות אחת!"

"לכך הוא אומר שהיה כותב בדמע, והפירוש הוא מלשון " מלאתך ודמעך ", רוצה לומר מדומע וערבוב אותיות, שהיה כותב מכאן ואילך על פי צירופי תיבות והם שמותיו של הקב"ה ולא היה נקרא כלל " וימת שם משה ", רק תיבות אחרות על פי סודות התורה, ולאחר מיתתו כתבם יהושע כפי שניתן לו רשות לגלות את התורה."

"ואם כן השני הדיעות לא פליגי, כי באמת כתבן משה ולא חסר אפילו אות אחת, רק כי ח' פסוקים אלו לא היה יכול לכתוב את הנגלה וכתב כפי הצירופים וזהו " בדמע ", ויהושע כתבן כפי הנגלה וכדעת ר' יהודה, ושניהם מסכימים לדעה אחת כי נכתבו על ידי שניהם, על ידי משה הנסתר והסוד, ועל ידי יהושע הנגלה, כאשר היא כתובה בידינו לדור דור."

תגובות ישנות

[עריכה]

התגודדות משבשת דעת / רמי ניר 29.07.2007

[עריכה]

"לֹא תִתְגֹּדְדוּ" (דברים יד' 1); ואתם המתגודדים היום מסתכנים בשיבוש הדעת.

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א' 1)

"בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחֻקוֹ חוּג עַל-פְּנֵי תְהוֹם" (משלי ח' 27)

לפני כל...שם אלהים...[יְהוָה]=(8)=[הַשָּׁמַיִם]=[יְהוָה]=[אֵל-פֹּקֵד]

ולכם המתגודדים היום...כבר אמר אתמול ירמיה: "בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים, וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָדוּ... סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ, אִישׁ אֶל-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ; הַעַל-אֵלֶּה לוֹא-אֶפְקֹד נְאֻם-יְהוָה? וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?" (ירמיה ה' 9-7)

תגובות

[עריכה]

•תורה מניין - שנאמר משלי ח כב: " ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ , קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז ".

מדויק יותר - חכמה, ככתוב שם בפסוק א'.

-- hagai hoffer, 2011-01-07 00:07:02

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/prehistory