ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שלושה עשר

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה א

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. האורג ג' חוטין בתחילה, ואחד על האריג, חייב. וחכמים אומרים. ^יג_אבין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין:

גמ’: אמר רבי עולא רבי עולא°. טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, על ידי שלישי, מלאכתו מתקיימת. מה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? דתנינן תמן. התוכף תכיפה אחת, אינו חיבור ואין בה משום כלאים, שנים חיבור . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד שישלש. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, אפילו תימא °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כחכמים ששסוברים שאפילו בשתים הוי חיבור לכלאים. ברם הכא צריך שתהיה מלאכה מתקיימת ופחות מיכן _{פחות משלוש}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עא עמוד ב] מיסתתר הוא. אשכחת אמר על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פעמים שלושה פעמים שנים פעמים אחד. פעמים שלשה, בתחילה. פעמים שנים, על גבי אחד ארוג מאתמול. פעמים אחד, על גבי שנים ארוגים מאתמול. רבנן דקיסרין בעיין _{לא הסכימו למה שאמרנו קדם.} מהו אחד על האריג? אחד על גבי שנים, או אחד על גבי ג'. רבנן דהכא אמרי, אחד על גבי שנים. היתה טלית אחת גדולה. בתחילה _{כשהתחיל במלאכת האריגה} עד שיארוג בה שנים חוטין. ^יג_בובסוף אפילו כל שהוא. האורג שני חוטין על גבי הגס _{אריג גדול,} על גבי אימרא _{בשפת האריג,} אפילו אחד חייב. למה הדבר דומה? לצילצול קטן שארג בו שני חוטים על רוחב ג' בתים, שחייב אף שאינו ברוחב סיט _{שעושים כך תכשיט לקטנות.} ובנפש מסכת _{חוטי השתי} כמאן דהוא בתחילה, דלעולם שנים, שהרי הוא יכול להרחיב ולעשות בד גדול יותר. כל זה בבגד. אבל ההן בד. אפילו בסוף, כאריג הוא. שאין לו מידה קבועה. וההן לסוטה _רדיד אפילו בסוף, כאריג הוא. שאין לו מידה קבועה. הכל מודין בכותב את השם _{מילה שהיא שם}, עד שעה שישלים. כתב אות אחת להשלים את השם, ^יג_גואות אחת להשלים את הספר חייב. כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר למה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר או משום קיום מלאכה. שכדי להתחייב צריך שיעשה בשבת מלאכה שכמותה מתקיימת, או משום שאינו ראוי להצטרף עמו. שכתב יבש וטרי נראים מובדלים ואינם מצטרפים. איתא חמי. אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת, שמא אינו פטור _{שרק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב במוסיף חוט אחד על האריג?} שמא אינו ראוי להצטרף עמו? שהרי אין הבדל בין החוטים. אלא מסתבר שפטור, משום שאין כאן מלאכה שכמותה מתקיימת. נמצא שמא שמחיב °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בכותב, זה משום קיום מלאכה. כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ורבי יסא רבי אסי° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפרין חייב אף ששהה הרבה וודאי האות הראשונה כבר יבשה. דאי לא כן _{אלא שלפי חכמים אינם מצטרפות} המשנה רק כ°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אלא ודאי אף ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, זה ששהה בין אות לאות אינה סיבה לפטור כתב אות אחת בשבת זו, ואות אחת בשבת הבאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 יג_א מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח:

[ע"ב]

2 יג_ב מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח:

3 יג_ג מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט':

-----------------------------------דף עב

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_עב.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עב עמוד א] אתא חמי, אילו כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת. אחת בשבת זו ואחת בשבת הבאה לא כל שכן? להראות כוחן של חכמים שהן פוטרין אפילו שכתב בשני שבתות

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ב

מתני’: ^יג_דהעושה שתי בתי נירין, בנירין, ובקירוס, ובנפה, ובכברה,ובסל, חייב. ^יג_ההתופר שתי תפירות, וקורע על מנת לתפור שתי תפירות:

גמ’: בנירין. ניריא. בקירוס. קירומה. רבי אבא רבי אבא° ורב ירמיה רב ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הממתח צדדיו _{שמשך והידק את חוט התפירה שהיה רפוי} בשבת, חייב משום תופר. תני, התוחב שתי תחיבות חייב. וחכמים אומרים אינו חייב עד שיקשור. אם כדבריהם היה צריך נימר שהוא חייב גם משום תופר וגם משום קושר

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ג

מתני’: הקורע בחמתו ועל מתו ^יג_ווכל המקלקלין פטורין. ^יג_זוהמקלקל על מנת לתקן, שיעורו כמתקן:

גמ’: תנן, הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. קא סלקא דעתין שהקורע בשבת פטור, ולא יצא ידי חובת קריעה. בעון קומי רבי אבא רבי אבא°. היך מה דאת אמר תמן, ^יג_חהשוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת _{לכפר על חילול שבת.} ואמאי הכא, לא יצא ידי קורעו? על כרחך יצא ופטור כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. אמר לון. אפילו כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אתיא. תמן הוא גרם לעצמו בזה שחילל שבת ואם תאמר ששחיטתו עלתה לו לא הזקתה לו יותר . ברם הכא, אם תאמר שיצא ידי קריעה, נמצא שבקריעה שקרע בשבת תיקן. נמצא שאתה גרמת לו לחלל שבת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ואפילו תמן את גורמת לו. שאילו לא שאמרת לו שיוצא, הכהנים לא היו זורקים את הדם, והיאך היה מתכפר לו? וכיוון שלא היה מתכפר, היה נחשב מקלקל ופטור. הוי צורך מימר ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. ויוצא ידי קריעה ופטור על הקריעה. חברייא בעון קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. לא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי שמעון בן יוצדק רבי שמעון בן יהוצדק

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עב עמוד ב] ^יג_טמצה גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. ואיך יוצא בקריעה שנעשתה תוך חילול שבת? אמר לון. תמן המצה הגזולה, גופה עבירה. וללא שהיה עובר את העברה, לא היתה המצה בידו ולא יכל לקיים את המצווה. ברם הכא, לא היה מוכרח לעבור עבירה כדי לקים המצווה. שיכול היה לקרוע ביום חול. _{וגם במצה אם היה יכול לקים את המצווה בלי לעבור את העברה ודאי היה יוצא שהרי} וכי כך אני אומר. הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח? תני, ^יג_ימצה גזולה אסור לברך עליה. אמר רב הושעיה רב הושעיה° על שם (תהלים י', ג') ובוצע ברך נאץ ה'. אמר רבי יונה רבי יונה°. הדא דאת אמר בתחילה _{ברכת המוציא}. אבל בסוף אחר שאכל חייב לברך שהלא כבר נקנת לו ודמים הוא חייב לו. רבי יונה רבי יונה° אמר, אין עבירה מצוה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, אין מצוה עבירה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° כתיב (ויקרא בחקותי כז לד) אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות. ואם לאו, אינן מצות:

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ד

מתני’: שיעור ^יג_יאהמלבן ^יג_יבוהמנפץ ^יג_יגהצובע ^יג_ידוהטווה, שיעורו כמלוא רוחב הסיט כפול. ^יג_טוהאורג שני חוטין, שיעורו כמלוא הסיט:

גמ’: תמן תנינן, המוציא עצים ^יג_טזכדי לבשל ביצה קלה וכ"ו. קליפי אגוזים וכ"ו לצבוע בהם בגד קטן בסבכה. והכא את אמר הכין שדי בצביעת רוחב סיט כפול? תמן במוציא לצבוע. ברם הכא בצובע:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 יג_ד מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ט"ז:

5 יג_ה מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"מ סעיף ו':

6 יג_ו מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ז:

7 יג_ז מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ח:

8 יג_ח מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה י"ד:

[ע"ב]

9 יג_ט מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ד סעיף ד':

10 יג_י מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ו סעיף א':

11 יג_יא מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י':

12 יג_יב מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ב:

13 יג_יג מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ג:

14 יג_יד מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ט"ו:

15 יג_טו מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח:

16 יג_טז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ד':

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ה

-----------------------------------דף עג

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_עג.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עג עמוד א] מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. הצד צפור _{על ידי שהכניס אותה} למגדל וצבי לבית חייב. וחכמים אומרים, צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שוין. ^יג_יזזה הכלל. כל המחוסר צידה פטור. ושאינו מחוסר צידה חייב:

גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר . הצד צפור _{על ידי שהכניסה} למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. משמע שהמכניס צבי לביבר לא נחשב צד. ולכן הצד צבי מן הביבר נחשב צד. אמר רבי חיננא רבי חיננא° מתניתין דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתנינן התם. ^יג_יחאין צדין ביום טוב דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות. ^יג_יטאבל צדין חיה ועוף מן הביברין. משמע שחיה ועוף המצוים בביבר נחשבים כבר ניצודים. ולכן מותר לצוד מתוך הביבר. ומכאן שהמכניס חיה ועוף לביבר הרי זה צד ואסור. מחלפה שיטתין דרבנן? דתנינן, וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין. משמע שהמכניס צבי לחצר נחשב צד. ותנינן תמן, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא מגינה ומחצר אסור לצוד. משמע שהמכניס צבי לגינה או לחצר לא נחשב צד. כאן בחצר מקורה. כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן גינה. אית לך מימר גינה מקורה? אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. תנן התם. זה הכלל. כל המחוסר צידה אסור. ושאינו מחוסר צידה מותר . רבי עולא רבי עולא° אמר. בעון קומי רבי אחא רב אחא°. למה לא ניתני כל המחוסר צידה חייב, ושאינו מחוסר צידה פטור. _{כמו אצלנו במשנה?} אמר לון. ולא ביום טוב אנן קיימין? דכיוון שאין בו חיוב חטאת, לא שיך לאמר בו חייב ופטור. ולכן אמרו ^יג_ככל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר. תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שוין. זה הכלל. כל המחוסר צידה פטור. ושאינו מחוסר צידה חייב. איזה ביבר מחוסר צידה? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. כל שהוא מחוסר נשבים _מצודה מחוסר צידה. ושאינו מחוסר נשבים, אינו מחוסר צידה. תנן, שוחטין מן הנגרין _{מקום שהמים רדודים והדג לא יכול לשחות,} ^יג_כאואין שוחטין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עג עמוד ב] לא מן המכמרות ולא מן המצודות _{שניצוד ביום טוב.} אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי אמי רבי אמי°. מצדתא דשיתא _{גדולות.} אמר שמואל שמואל (אמורא)° צד הוא בפיתם _חבית. רב רב (אמורא)° אמר. סכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן רבי יודן°, כההיא _{שסתם הפתחים} דטסים, שאין שום אפשרות לדג לברוח.

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ו

מתני’: ^יג_כבצבי שנכנס לבית, ונעל אחד בפניו חייב. אם נעלו שנים פטורין. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר:

גמ’: נעלו שנים פטורים דכתיב, בעשותה. היחיד שעשה חייב. שנים ג' שעשו פטורין. רב חינא רב חינא° אמר. היה אחד בריא ואחד תש _{שאינו יכול לנעול לבד.} נעל החולה כל צורכו, ולא נעל הבריא כל צורכו. החולה חייב והבריא פטור. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חינא רב חינא°. היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו _{בעד עצמו,} ונעל בעדו ובעד הצבי מותר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חונה רב הונא°. ראה ^יג_כגתינוק מבעבע בנהר, ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חונא רב הונא°. היה מפקח בגל ונתכוון להעלותו ולהעלות צרור של זהובים עמו מותר.

ירושלמי שבת, פרק יג, הלכה ז

מתני’: ^יג_כדישב אחד על הפתח ולא מילאהו. וישב השני ומילאהו. השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומילאהו. ובא השני וישב לו בצידו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו, הראשון חייב והשני פטור. למה זה דומה? לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו:

גמ’: רבי שמי רבי שמי° בעי. מהו ליתן לפניהן מזונות _{אחר שננעלו?} ייבא כההיא דתנינן תמן. ^יג_כהאין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך. שאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן. ואף הכא כן. רבי שמי רבי שמי° בעי. מהו לכפות עליו כלי? ייבא כהיא דאמר °רבי שמעון בי רבי ינאי רבי שמעון בי רבי ינאי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, ^יג_כואף כופין עליה הכלי. רבי שמי רבי שמי° בעי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 יג_יז מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף א':

18 יג_יח מיי' פ ב' מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף א':

19 יג_יט מיי' פ ב' מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ז':

20 יג_כ מיי' פ ב' מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ז':

21 יג_כא מיי' פ ב' מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ג':

[ע"ב]

22 יג_כב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ה':

23 יג_כג מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף י"ג:

24 יג_כד מיי' פ י' מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ו':

25 יג_כה מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה ל"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ד סעיף י"א:

26 יג_כו מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"י סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ב סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף ד':

-----------------------------------דף עד

קובץ:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף עד.ogg

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_עד.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עד עמוד א] מהו לקשור את הצבי בחבל בקשר שאינו של קימא? ייבא כהיא דאמר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. מותר להשתמש על צידדי אילן בשבת. היא צידדי בהמה, היא צידדי אילן. כל שמתיר להשתמש על צידי בהמה, מתיר לקושרו. כל שאוסר להשתמש על צידי בהמה, אוסר לקושרו
. הדרן עלך פרק האורג