ירושלמי שבת דף עב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מצה גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. אמר לון תמן גופה עבירה. ברם הכא הוא עבר עבירה. כך אני אומר הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. תני מצה גזולה אסור לברך עליה. אמר רב הושעיה על שם (תהילים י) ובוצע ברך נאץ ה'. אמר ר' יונה הדא דאת אמר בתחילה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו. רבי יונה אמר אין עבירה מצוה. רבי יוסה אומר אין מצוה עבירה. א"ר אילא (ויקרא כז) אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות ואם לאו אין מצות:

משנה שיעור המלבן והמנפס הצובע והטווה שיעורו כמלוא רוחב הסיט כפול האורג שני חוטין שיעורו כמלוא הסיט:

גמרא תמן תנינא המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה והכא את אמר הכין. תמן במוציא לצבוע. ברם הכא בצובע:

 

עין משפט

9 יג_ט מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ד סעיף ד':

10 יג_י מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ו סעיף א':

11 יג_יא מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י':

12 יג_יב מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ב:

13 יג_יג מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ג:

14 יג_יד מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ט"ו:

15 יג_טו מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח:

16 יג_טז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ד':