ירושלמי שבת דף עב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אתא חמי אילו כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת בין בשבת זו בין בשבת הבאה לא כל שכן מפני חכמים שהן פטורין:

משנה העושה שתי בתי נירין בנירין ובקירום ובנפה ובכברה ובסל חייב התופר שתי תפירות וקורע על מנת לתפור שתי תפירות:

גמרא בנירין. ניריא. בקירוס. קירומה. ר' בא רב ירמיה בשם רב הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר. נימר משום תופר ומשום קושר:

משנה הקורע בחמתו ועל מתו כל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן:

גמרא בעון קומי רבי בא היך מה דאת אמר תמן השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת ואמר אוף הכא לא יצא ידי קורעו. אלא כרבי שמעון דר' שמעון אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. אמר לון תמן הוא גרם לעצמו. ברם הכא את גורמת לו. אמר רבי יוסי ואפי' תמן את גורמת לו שאילו לא שאמרת לו שיבא היאך היה מתכפר לו. הוי צורך מימר דרבי שמעון היא. חברייא בעון קומי רבי יוסה לא כן אמר רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק

 

עין משפט

4 יג_ד מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ט"ז:

5 יג_ה מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"מ סעיף ו':

6 יג_ו מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ז:

7 יג_ז מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ח:

8 יג_ח מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה י"ד: